אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צד.
ראב"י אומר הרי שגזל סאה של חיטין טחנה לשאה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ וע"ז נאמר בוצע ברך ניאץ ה', והנה בש"א סי' צ"ד מוכיח מזה דגזל חייב בחלה אפילו אי שינוי במקומה עומדת ולא קנה הגזלן בשינוי, וע' בת' עונג יו"ט סי' ל"ט מה שמפלפל בדבריו, ומה שהאריכו בסוגיין בפנים מאירות ח"ב סי' ז' וביד המלך ה' חמץ פ"ו ה"ז ובהעמק שאלה לשאילתות פ' אמור סי' קי"א אות ב'.
אמנם המציאות לכל בנין דבריהם הוא רק ע"פ יסוד הגרסא בתוס' דהכא ובסנהדרין והפריש ממנה חלה, אולם הגרע"א ז"ל הורה באצבע ע"ד התוס' בברכות מ"ה ע"א, משמע דכוונתו דשם לא גרסי בסוגיין והפריש ממנה חלה ע"ש, ולפ"ז נסתר כל דבריהם בנוגע לחיוב חלה, אך אם לזאת היתה כוונת הגרע"א ז"ל הי"ל נמי לציין דברי רש"י בברכות מ"ז ע"א דלא גריס בסוגיין והפריש ממנה חלה ע"ש.
ועפ"ז נפתח לי פתח כפתחו של אולם להסיר השגת הראב"ד מעל הרמב"ם בפ"א הי"ט מה' ברכות שפסק דעל אכילת איסור אין לברך, והראב"ד כתב טעה בזה טעות גדולה שלא אמרו שאין מברכין אלא שאין מזמנין עליהם כו' וע"ש במפרשים, אכן לפי הנ"ל י"ל דהראב"ד הבין דמקור הרמב"ם הוא מדתנן ר"פ שלשה שאכלו אכל טבל כו' אין מזמנין עליו, ובסוגיין היתה בגרסת הראב"ד והפריש ממנה חלה, א"כ אין זה ענין לסתם ברכה על אכילת איסור, אבל באמת י"ל דמקור דברי הרמב"ם הוא מהא דבסוגיין דהברכה על אכילת גזל נקרא מנאץ, וכמו לפני רש"י ותוס' הנ"ל בברכות שם כן לפני הרמב"ם לא היתה הגרסא בסוגיין והפריש ממנה חלה, ולפ"ז בכל הברכות על אכילת איסור נקרא מנאץ כנלע"ד, וע' בפני יהושע לברכות מ"ז ע"ב וע"ע בה"ג לברכות רפ"ז ובס' שער שמעון לברכות שם.
שם אמר רבא ממאי דילמא ע"כ ל"ק ר"ש בן יהודא התם אלא בצבע כו' וע"כ ל"ק ב"ש התם אלא לגבוה כו', הנה הא דרבא מהדר להפריד בין הדבקים מובן עפמש"כ הרי"ף בפ"ק דסוכה אהא דאמר אביי התם ר' יאשיה ורבי ור"י ור"ש ור"ג וב"ש ור"א ואחרים כולהו ס"ל סוכה דירת קבע בעינן, וז"ל דכה"ג הוא שיטה ולית הלכתא כחד מינייהו, וע"ש בבעה"מ ומלחמות ובמש"כ בחידושי לעיל ס"ט ע"ב, ולפ"ז הא דקאמר אביי ג"כ הכא בדרך זה דהני כולהו תנאי ס"ל שינוי במקומו עומד, נמי כוונתו להורות דהוא שיטה ולית הלכתא כחד מינייהו, להכי שפיר אתא רבא לפלוגי, וקאמר דאפשר כל חד מינייהו לאו דוקא לענין שינוי קאמר, וממילא דלא הוי שיטה והלכתא ככולהו, ועמש"כ בחידושי לחולין קל"ה ע"ב ולמנחות נ"ז ע"ב.