אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף פז.

דף פו:

וכן היה ר' יהודא פוטרו מכל מצות שבתורה כו' והנה הפמ"ג בפתיחה כוללת לאו"ח אות כ"ט כתב דהא דאר"י סומא פטור היינו ממ"ע אבל במצות ל"ת מחוייב מן התורה, ובנוב"י מ"ת חא"ח סי' קי"ב השיג עליו וכ' דאף מל"ת פטור, ובמנחת חינוך סוף מצוה ב' הביא בשם ספר המכריע ג"כ דפטור גם מל"ת, רק הוא חידש דאפ"ה באותן מצות דב"נ מוזהרין עליהם גם הוא חייב דאין סברא שיהיה גרע מבן נכר ע"ש, והגאון ר' יצחק חיות ז"ל בספרו שדה יצחק סי' א' הביא מש"כ במכתבו להגאון בעל מנ"ח ז"ל ראיה לדבריו מהא דאמרינן בחולין צ"ו דטב"ע עדיפא מסימנים דאל"כ איך סומא מותר באשתו, והשתא אם נאמר דסומא פטור מכל מצות שבתורה א"כ מאי מקשה סומא איך מותר באשתו הלא הוא פטור מכל המצות וע"ש שהאריך בזה.

ונפלאתי הלא ר"י פוטר נמי את הסומא מחייבי גלות ומחייבי מלקיות ומחייבי מיתות ב"ד כדאמרינן בסוגיין. האם באמת הותרה לו הרצועה להרוג ולחמוס ולחלל את השבת במזיד וכמ"כ בכל איסורי עריות, ובאמת צדקו דברי הגאון בעל מנ"ח דאין סברא שיהיה גרע מעכו"ם שגם עליו יש שבע מצות ב"נ, ובע"כ דהא דר"י פוטרו ממצות היינו להכניסו בחיוב מצוה מן התורה בעשה או בל"ת לכל חד כדאית ליה כנ"ל, וכל חיובו הוא מדרבנן כמש"כ התוס' והאריכו בזה האחרונים ע"ש, ובנוגע לגלות מלקות ומיתות ב"ד הוא פוטרו אם עשה כן בדיעבד כדיליף מקראי, אבל אין זה פטור ומותר, רק פטור אבל אסור, והשתא כשיבא אל אשתו והוא חושב שמא זו היא אשת איש אחרת איך מותר לכתחילה לבא עליה ובע"כ בטביעת עינא דקלא, וע"ע בת' הרא"ש כלל ד' סי' כ"א.

שם א"ר יוסף מריש הו"א מ"ד הלכה כר"י דאמר סומא פטור מן המצות קא עבדינא יומא טבא לרבנן כו', ע' שירי קרבן לירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב ד"ה סמיכת זקנים וע"ע בפי' הראב"ד לתו"כ נדבה פרשת ב' וביש"ש פ"ק דקידושין סי' ס"ד.

במשנה החובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו, ע' בת' ברית יעקב סי' ק"ה.

שם חש"ו פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין העבד והאשה כו' אבל משלמין לאחר זמן כו'. אולם בחש"ו לא קתני דמשלמין לאחר זמן, וע"ל צ"ת ע"ב וברש"י ד"ה ואכפייה רפרם ובת' מהר"ם מפאדוואה סי' צ' ובביאור הגר"א לחו"מ סי' תכ"ד סקט"ו וע"ע בליקוטים סוף ס' פרדס הגדול לרש"י ז"ל ד"ה וזה פירש רב נחשון.

שם העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורין כו' נתגרשה האשה נשתחרר העבד חייבין לשלם. הנה בחו"מ ס"ס ל"ה אהא דאשה וכל הפסולין להעיד, כ' הרמ"א י"א דתקנת קדמונים הוא דבמקום שאין אנשים רגילים להיות כגון בביהכ"נ של נשים כו' דאפילו אשה יחידה או קרוב או קטן נאמנים כו' ע"ש, ולכאורה הלא עדות שאי אתה יכול להזימה הוא כיון דהן פטורות מלשלם, ואפשר דלא תתגרש ולא תתאלמן ותהיה פטורה לעולם, ואפ"ל דדין הזמה הוא דוקא במקום שהעדות נוסד אדינא דאורייתא, אבל תקנת קדמונים זו נוסדה רק בגדר תקנה על מקומות הבלתי מצוים עדים כשרים, (וע' בפיה"מ להרמב"ם לעיל י"ד ע"ב במשנה דשום כסף) דגם ענינים כאלו לא ישארו בקטטות ומריבות לעולם אלא יבאו ע"י ב"ד לפשרה, ולכן תקנו הקדמונים שיקבלו עדים כאלו למען השלום, ובאופן כזה לא שייך דין הזמה לכל פרטיה כמו בדין תורה, וע' יש"ש לעיל פ"ק סי' מ"א ובמש"כ בחידושי לקידושין ע"ג ע"ב, אולם כ"ז צריכינן רק לפ"ד הש"ך בחו"מ סי' ל"ג סקט"ז דגם בדיני ממונות בעינן עדות שאתה יכול להזימה, משא"כ לדעת הסמ"ע שם סקכ"ו בשם ר"י ונ"י דדין זה הוא רק בדיני נפשות ולא בד"מ לפ"ז בלא"ה ניחא, וע"ש בתומים סקי"ב ובמש"כ בחידושי לעיל ט"ו ע"א.

רש"י ד"ה ופטור מדמי ולדות כדאמר בשור שנגח את הפרה (צ"ל בשור שנגח דו"ה) דמ"ב

ע"א אנשים ולא שוורים ע"כ, והנה זהו דעת ר"ע אבל ריה"ג נפק"ל מבעל השור נקי ע"ש, -ולפ"ז קשה לכאורה מ"ש דבסתמא דמתניתין דהכא סתים רש"י טעמיה אליבא דר"ע, ובסתם משנה דלעיל מ"ח ע"ב דמחלק נמי בהאי דינא בין שור לאדם כ' רש"י וז"ל כדאמרינן בפרקין דלעיל דמ"ב נקי מדמי ולדות ע"ש, וטעם זה הוא אליבא דריה"ג, ואפ"ל דשם קאי רש"י אמש"כ מקודם ה"ה דמתכוין לאשה נמי פטור כו' ע"ש, והוא לפי אוקימתא דרב אדא בר אהבה דקאי אריה"ג, משא"כ משנתנו דהכא דפטר שור מדמי ולדות דאפ"ל דוקא כשלא נתכוין לאשה דומיא דאנשים דקרא כדכ' התוס' לעיל מ"ב סע"א, וכשלא נתכוין דומיא דאנשים לא איירי התם רק ר"ע, וכן מוכרח לשון משנתנו זה חומר באדם מבשור כו' הרי בע"כ דאופן אחד לשניהם, משא"כ במשנה דמ"ח דאוקים שם מ"ט ע"א הוא הדין דאפילו נתכוונו לאשה נמי פטורים מדמי ולדות, הרי בהכרח דאינו דומה לאנשים דקרא דבהו כתיב בהדיא דלא מתכוונים לאשה עצמה, ובגוונא דנתכוונו לאשה לא איירי התם רק ריה"ג לפי אוקימתא דרב אדא כנ"ל, וע"ל מ"ב ע"א תוד"ה כתב השני.

תוד"ה וכן השני. דאע"ג דפטר ר"י סומא מכל המצות מ"מ מדרבנן חייב ואע"ג דאשה מיפטרא במ"ע שהזמ"ג כו', ע' טו"א למגילה כ"ד ע"א ובחידושים המלוקטים על סדר הש"ס בס' קול יהודא ע"ד התוס' דהכא ובפמ"ג או"ח בפתיחה כוללת סוף חלק שלישי ובס' האשכול ח"ב סי' כ"ט ובנחל אשכול שם ובמה שהאריך בזה בת' עדות ביהוסף חי"ד סי' ט'.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה