אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ל:
תבנו וקשו תנן דמשרקי, וכ' הרא"ש ז"ל ואע"ג דהני אמוראי בתראי מהדרי לאוקמי מתניתין כר' יהודא לית הלכתא כוותיה דהא אוקימנא בסוף ב"מ דקי"ח בשיטה דאמר אביי רשב"ג ור' יהודא ור"ש כולהו ס"ל כ"מ שנתנו חכמים רשות והזיק פטור מלשלם וכל כה"ג לית הלכתא כחד מינייהו, וכן כפל הרא"ש דבריו שילהי ב"מ ע"ש, והנה הא דלית הלכתא כשיטה מקובל ומאומת אצל כל הראשונים ז"ל, ומקורו בב"מ ס"ט ע"א וע"ש תוד"ה אלא שיטה וברי"ף ובעה"מ ומלחמות פ"ק דסוכה ובתשובת הנשיא ר' יצחק ב"ר ברוך ז"ל המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ד, ובמק"א הבאתי מכמה וכמה ראשונים דהחליטו כן, וכה"ד הרמב"ם כמש"כ הכ"מ רפי"ד מפסוה"מ ובפכ"ו הט"ז מה' שבת ע"ש.
אבל לולא דברי הרא"ש ז"ל היה נלע"ד דדוקא בשילהי ב"מ דסתמא דהש"ס מסיק אלא מחוורתא מתניתין דלא כר"י, התם שפיר מצאו מסדרי הש"ס להסמיך דברי אביי דקם ליה דעת ר' יהודה בשיטה ע"ש, משא"כ בסוגיין דכל הני אמוראי מהדרי לאוקמי משנתנו כר' יהודא, הרי דלדידהו אין הכרח כלל לאוקים דעת ר' יהודא בשיטה, והא דהרמב"ם פסק בפי"ג הט"ו מנ"מ דאם הזיק חייב לשלם, אין זה משום דס"ל דברי ר"י בשיטה, אלא משום אוקימתא דבסוגיין אפילו תימא ר"י מודה ר"י שאם הזיק משלם מה שהזיק.
וכעין מה שכתבתי מבואר בתשובת הרשב"א ז"ל סי' תל"א וכפל דבריו בסי' תרפ"ח שהשיב להשואל שתמה ע"ד הרמב"ם רפ"ג מה' דעות דפסק כשמואל בתענית י"א ע"א דכל היושב בתענית נקרא חוטא ומשום דסבר כר"א הקפר כו' הלא דר"א הקפר אוקימנא בנדרים ד"י ע"א בשיטה דלית הלכתא הכי וע"ש בלח"מ, וע"ז השיב לו הרשב"א ז"ל יותר ממה שאתה תמה ע"ד הרמב"ם אני תמה עליך דשויתיה לשמואל טועה ושמואל לא ידע להנך דאמרי נזיר חוטא הוא ואפילו היתה שיטה כמו שאתה סבור הא איכא שמואל דאמר דאמורא הוא ומסיק הכי הוא ע"ש, הרי בהדיא דעתו דשיטה נחשבת רק היכא דכו"ע ס"ל הכי. משא"כ אם אפשר להעמיד דבריו באופן שלא תהיה שיטה אז הלכתא כוותיה לפי הני אמוראי דאוקמי כוותיה, וע' בת' הגרע"א סי' קמ"ג קמ"ד.
שם דמשעת כתיבה דעבד ליה שומא. הנה הוא ע"פ המסקנא בב"מ ס"ב ע"א דשומא מילתא היא, והאי שומא הוא פיסוק התנאי כדפירש"י שם בד"ה לא לעולם אימא לך ושם ע"ה ע"ב בד"ה מלוה עובר.
תוד"ה שטר. ואין להקשות דבפ' איזהו נשך מדמה הך דהכא דשטר שי"ב רבית לשטרי חוב המוקדמין כו', ע' בסמ"ע סי' נ"ב סק"ד ובביאור הגר"א שם סק"ה ובת' הריב"ש סי' שפ"ב.
תוד"ה וחכמים. וקשה לר"י למה השטר כשר כיון שהעדים עוברים על לא תשימון כו' וכן הקשו בב"מ ע"ב ע"א וע' במל"מ פ"ד ה"ו מה' מלוה.