אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף כד.

דף כג:

ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לכש"כ, ע' מג"א וט"ז ס"ס קנ"ד ובנוב"י קמא הא"ח סי' כ"ו.

תוד"ה ודילמא. ולא בעי למימר אבל לא זבה מראיות דא"כ לשתוק מוזאת כו', ע' בתשובות מהר"ם אלשיך סי' ע"ו.

תוד"ה השתא. תימא לר"י דמ"מ קנס לא הוי כו' ונראה לתרץ דאין ח"נ חלוק כיון דהוי קנס בחד דוכתא הוי קנס בכל דוכתי כדאשכחן גבי שלשים של עבד כו', הנה בנוגע לקושית התוס' ע' במהרש"א מהדורא בתרא ובמהר"ם וביותר בשטמ"ק, אמנם לע"ד איכא למידק בתירוצם, במאי דמדמו קנס דח"נ דתמות לקנס דשלשים של עבד, הלא בהא דתנן בערכין י"ד ע"ב אחד שהמית את הנאה שבעבדים ואת הכעור שבעבדים נותן ל' סלע, ביאר במכילתא הטעם, דהכי תניא התם אם עבד יגח השור או אמה אף עבד ואמה היו בכלל והמית איש או אשה והרי הכתוב מוציאו להקל עליו ולהחמיר עליו להקל עליו שאם יפה מאה מנה נותן שלשים סלעים להחמיר עליו שאם לא שוה אלא דינר נותן שלשים סלעים ע"ש, נמצא הא דלא מחלקינן בקנס דשלשים של עבד הוא משום גזה"כ ביתורא דקרא, ולהכי אין מקום להכריע מסברא, ובכל אופן משלם סכום זה באין יוצא מן הכלל, ומשו"ה נופל בהאי קנסא לאמר דאין לחלק בו, וממילא אי מודה ביה מפטר כדין מודה בקנס, משא"כ בפלגא נזקא דתמות, הרי בע"כ ניתן בזה לדרוש טעמא דקרא, ולר"פ הוי לגמרי ממונא, ואפילו לר"ה בריה דר"י דסבר קנסא, הרי ביאר טעמו משום דסתם שוורים בחזקת שימור קיימי, ולפ"ז שפיר הקשו התוס' דסברא גדולה היא לחלק, דהא דאמרינן בחזקת שימור, הרי יועיל רק אם נגח פעם אחד או שני פעמים בזה אמרינן אכתי הוא בחזקתו, משא"כ אי אתו תלתא כיתי סהדי בחד יומא והעידו עליו על שלש נגיחות הרי בע"כ יצא מחזקת שימור, וא"כ מצד הסברא כו"ע מודו בזה דתשלומיו הוא ממון ואין בזה דין מודה בקנס, ומה ענין זה לתשלומין דל' סלעים של עבד דכל עיקרו הוא קנס מגזה"כ בלא צירוף שום סברא משכל האנושי וצ"ע כעת.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה