אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף כא.

דף כ:

שלח ליה ר' אבא בר זבדא למרי בר מר בעי מיניה מרב הונא כו' אדהכי נח נפשיה דרב הונא א"ל רבה בר ר"ה הכי אמר אבא מרי כו', כה"ג גיטין פ"ו ע"ב.

שם הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר, ע' בתשובות הרמב"ם שי"ל ע"י חברת מקיצי נרדמים סי' שס"א.

רש"י ד"ה תרתי בתמיה כלומר תרתי מילי קאמר דסתרן אהדדי כו' ע"כ, ע' בספר הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ג.

תוד"ה כהדיוט דמי. פ"ה דדעת שכינה איכא וקשה כו' אלא נראה כהדיוט מדעת דמי כלומר דדעת שכינה איכא שלא יהנה אדם בלא מעילה ע"כ, ובחידושי הרשב"א מבואר כוונת התוס' יותר ע"ש, ועכ"פ מדברי כולם נלמוד דבהקדש לא שייך שלא מדעת, כיון דגם העדר דעת בזה לדעת יחשב, וממילא נצמח מזה דאין יאוש להקדש, דכל ענין יאוש הוא מהעדר הידיעה דאילו ידע לא נתייאש, כדאמרינן בב"מ כ"ג ע"א כללא דאבידתא כיון דאמר ווי לה לחסרון כיס מייאש ליה מינה ע"ש, ולפי הנ"ל לא שייך כן לאמר בהקדש, וע"ל ס"ו ע"ב רש"י ד"ה דגזל קרבן דחבריה.

ואפ"ה לא תקשה דברי הרשב"א אהדדי, מהא דכ' בחידושיו לחולין קל"ט ע"א. גבי מקדיש תרנגולת לבדה"ב כיון דמרדה פקעה קדושתייהו, דהוא מטעם יאוש הגזבר ע"ש, הרי דמהני יאוש בהקדש, די"ל דהתם משום דמרדו ופרחו הו"ל כהפקר ואינו מועיל הא דרחמנא ידע כיון דהמוצא לא ידע דהן הקדש, וממילא חל בזה יאוש הגזבר ולכן חייבת בשלוח, ועפ"ז שפיר מדמה הרשב"א שם הקדש זה לדין הדיוט ע"ש, וגם בזה פליג שמואל וס"ל דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתא דכתיב לה' הארץ ומלואה, אבל בדבר שהמחזיק יודע שהוא הקדש כמו בסוגיין בודאי דלא שייך יאוש כנ"ל.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה