אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יד.

דף יג:

ארבעה כללות היה ר"ש בן אלעזר אומר כו', כעין זה זבחים קי"ט ע"ב.

שם מתקיף לה ר"ז כיון דאינה מיוחדת לפירות הא בעינן וביער בשדה אחר וליכא כו', ע"ל מ"ח ע"א רש"י ד"ה הויא שן.

תוד"ה ולא קבל עליו שמירת נזקיו וא"ת כיון דלא קבל עליה פשיטא כו', הנה התוס' הקשו פשיטא על עצם הדין מטעם התנאי, אבל לע"ד קשה על תחילת התנאי שהוא כעין מתנה על מה שכתוב בתורה ולא ישמרנו בעליו, ואפילו בשמירת תם לר"פ דס"ל לקמן ט"ו סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי, והתנא הניח ליסוד בריש סדר נזיקין ושמירתן עליך, כל שחבתי בשמירתו, ואם היתה כוונת התורה רק שהניזק ישולם בשביל הפסדו, לא הי"ל לכתוב רק דין תשלומין של נזק שלם וח"נ, ומדהזכירו כ"כ בתורה הכתובה והמסורה ענין שמירה, ש"מ דחס רחמנא על תיקון העולם שלא יגיע נזק והפסד לבריות בגופם או בממונם, וה"נ אשכחן בחולין ד"ז ע"ב גבי כודנייתא חיוורתי דקאמר רבי מפקרנא להו השיב לו ר' פנחס בן יאיר מפשת הזיקא ופירש"י דמתוך שלא יהיו נשמרות ירבו נזקיהן ע"ש, ומשמע דהוא מטעם הדין ולא ממידת חסידות, והא דנגח ואח"כ הפקיר פטור. הוא רק מגזה"כ שאם עשה כן פטור, משום דבעינן מיתה והעמדה בדין וגמ"ד שוין כאחד, אבל לכתחילה אסור להפקיר דבר המזיק, ומתורץ בזה קושית הפלפולא חריפתא לעיל י"ג ע"ב שם שנשאר בצ"ע איך משכ"ל מועד שישלם מן העליה דפשיטא שיפקירו, דלפמש"כ אין מקום לקושיא זו דמצד הדין אסור להפקיר דבר המזיק כנ"ל, והנה בנוגע לחיוב שמירה על הבעלים, אם מסרו לש"ח ולשואל כו' נכנסו הם תחת הבעלים מועד משלם נ"ש תם משלם ח"נ כדתנן לקמן מ"ד ע"ב, והשתא בתנאי דהכא שהשואל לא קבל עליו שמירת השור, והמשאיל אינו תחת ידו לשומרו, הלא יהיה השור הפקר מטעם התנאי, ואין על מי לחול מאי דאזהר רחמנא ולא ישמרנו בעליו, ואף אם נימא בכוונתו דלא קבל עליו חיוב התשלומין של ההיזק, אם השמירה שישמרנו לא תועיל לו, אכן בע"כ תחליש התנאי לשמירתו וצ"ע.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה