אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יא.

דף י:

יביא עדים שנטרפה באונס ופטור, לכאורה מאי קמ"ל אם עדים לא יועילו מה יועיל, אמנם בזה מלמדנו דכל ענין השבועה הכא דכתיב בקרא, הוא רק אי ליכא עדים, אבל אי איכא עדים לא נפטר בשבועה אלא ע"י עדים, וכל זה כלול בכוונת רש"י ותוס' בסוגיין, וע' בפי' רבותנו בעלי התוס' עה"ת ובפי' הטור עה"ת בפסוק אם טרף יטרף.

שם זיל שלים ליה נרגא מעליא, ע' ב"מ צ"ו ע"ב תוד"ה זיל שלים ובר"ן שם.

שם אלא אמר רבא לחוש חוששת כו', ע' בת' הגרע"א סי' קנ"ח.

רש"י ד"ה דאין מקצת. שמא רוב מיחוי הולד יצא באותו מקצת ומכי נפיק רוב הוי כילוד כו', ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ז'.

תוד"ה בשאילתות דרב אחאי גריס אמר שמואל אמר לי אבא כו' ע"כ, אין כן הגרסא בשאלתות שלפנינו, ומכש"כ דאין מקום לגרסא זו, לפ"מ דגם שם מסיק ואבא מודה לי, ובירושלמי דפרקין סוף ה"א בעי אהא דאבא מודה לי אי קאי אדרב או על אבוה דשמואל והשיב עלה רב חסדא נעשה עיקר טפילה, ופי' בפ"מ וכי שייך לעשות מעיקר טפילה ולאמר ואבא מודה לי שאין זה דרך כבוד אלא הי"ל לאמר הדין בשם אביו ע"ש, ולגרסת השאלתות בתוס', הלא קושטא דמילתא הכי הוה, דלכתחילה אמר בשם אביו, ולא שייך בתר הכי ואבא מודה לי כדגרס בשאילתות.

תוד"ה אין שמין. וכן משמע בירושלמי כו' גזילה מנין כו' אשר גזל כאשר גזל, וכ' בהגהות הגאון מהר"ץ חיות ז"ל לפ"ז מאי מקשה בתמורה ד"ו ע"א למ"ד כ"מ דא"ר ל"ת אי עביד מהני אשר גזל ל"ל ע"ש, הרי צריכים אשר גזל להורות דאין שמין לגזלן ע"ש מה שתירץ, והנה משמע דקושיתו היא רק אליבא דאביי, הרי בין לאביי דדריש אשר גזל על גזילו שלו מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו, וכן לרבא דדריש אשר גזל להורות דשינוי קונה ובגזילה מהני, הרי לתרווייהו תקשה הלא איצטריך לה האי אשר גזל דאין שמין לגזלן לפ"ד הירושלמי.

ועוד האם לא מצא הגאון הנ"ל ז"ל רק דרשה זו דירושלמי על קרא דאשר גזל, הרי גם הא דאומרין באיסוה"נ הרי שלך לפניך ג"כ ילפינן לקמן צ"ח ע"ב מקרא דאשר גזל, והגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם מדכתיב אשר גזל כדלקמן קי"ב ע"א, ומ"ש דמקשה דוקא על דרשת הירושלמי דאין שמין לגזלן.

אמנם לע"ד הענין הוא, עפ"מ דלקמן ס"ז ע"א אהא דר' יונתן יליף שינוי קונה מקרא דאשר גזל, פריך והא מבע"ל למעוטי שאינו מוסיף חומש על גזל אביו ומשני לכתוב רחמנא והשיב את גזילו אשר גזל ל"ל למכתב ש"מ תרתי ע"ש, ועפ"ז י"ל דכמו דשני הדברים של שינוי קונה ואינו מוסיף חומש על גזל אביו משתמע מתיבות אשר גזל, היינו כמו שגזל ולאפוקי נשתנה, ודוקא אשר גזל, הוא בעצמו, ולאפוקי אביו בין לענין חומש על גזילת אביו, כן על הגוזל ומאכיל את בניו דלא קרינן בהו אשר גזל, וכמ"כ דאמרינן באיסוה"נ הרי שלך לפניך, דזהו החפץ אשר גזל, עפ"ז ממועט נמי אם מתה או נשברה גבי גזלן דלא יוכל להשיב הנבילה או השברים להנגזל דאינו אשר גזל כדרשת הירושלמי.

אולם אף דיש לזה מקום בסברא, יש ג"כ מקום עיון עפ"ז בסוגיא דתמורה שם, דהא ע"כ פליגי בזה אביי ורבא דלרבא משתמע האי אשר גזל להורות דשינוי קונה ודוקא הכא הוא דמהני, ואביי בע"כ פליג עלה, דלפי סברא זו עלינו לאמר, מדאיצטריך קרא להורות דדוקא הכא מהני, ש"מ דבכל התורה אי עביד לא מהני כרבא, דאי בכה"ת נמי מהני דאי עביד, אמאי איצטריך לגלויי גבי גזילה דמהני, ולהכי קאמר אביי דהאי אשר גזל מבע"ל למימר דעל גזל שלו מוסיף חומש ולא על גזל אביו, וסוגיא דלקמן ס"ז ע"א דקאמר תרתי ש"מ, הרי ס"ל דשתי הילפותות אינן כסותרות זל"ז ודלא כסוגיא דתמורה וצ"ע כעת, ובמק"א הארכתי בזה.

תוד"ה דקא. וי"ל דלא מצי למשרי בספק ספיקא דהוי תרי קולי דסתרי אהדדי כו', וכ"כ התוס' בנדה כ"ז ע"א ד"ה חומר ושם כ"ט ע"א ד"ה תשב, וע' בכללי ס"ס להפר"ח סי' ק"י אות ג'.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה