אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף י:
תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבלה מה"מ א"ר אמי דא"ק מכה נפש בהמה ישלמנה אל תקרי ישלמנה אלא ישלימנה, ופירש"י משמע שישלם המותר ע"כ, ובירושלמי פ"א ה"א היא דרשת ר' חנינא מהאי קרא, ומפרש איהו גופיה ישלמנה ישלם פחתה, וע"ש בפ"מ.
שם חזקיה אמר מהכא והמת יהיה לו לניזק כו', כ"ה נדרש נמי במכילתא, אולם ע"ד המכילתא איכא למידק הא איהו יליף מקרא דגבי שומרים, דכתיב ולקח בעליו מכאן אמרו בעל הנבלה מטפל בנבלתו, וע"ש בהתוה"מ ובמש"כ בחידושי לקמן נ"ג ע"ב.
שם א"ל רב כהנא לרב אלא טעמא דכתב רחמנא והמת יהיה לו כו', עמש"כ עה"ג וע"ע בש"ך חו"מ סי' תי"ט סק"ג ובהעמק שאלה לשאילתות ס"פ משפטים.
שם לימא פחת נבילה תנאי היא דתניא אם טרף יטרף יביאהו עד כו', ע' בברייתא דמכילתא משפטים בפסוק אם טרף יטרף ובהתוה"מ שם סי' קס"ב.
רש"י ד"ה מרבה בחבילות שריבה חבילות זמורות בהדלקה של חבירו כו' ע"כ, אבל הרמב"ם בפ"ו הי"ד מה' חובל מפרש וז"ל חמשה שהניחו חמש חבילות על הבהמה ולא מתה ובא זה האחרון והניח חבילתו עליה ומתה כו', ולפי חילוק הפירושים נתחלקו ג"כ בגרסת הש"ס, כדביאר שם הרב המגיד, וע' בת' ברית יעקב חח"מ סי' ק"ד.
רש"י ד"ה שקירב מיתתו. ר' יהודא סבר כי יכה כל נפש אדם כתיב דמשמע כל דהו נפש ורבנן סברי כולי נפש משמע, עמש"כ בזה בחידושי לסנהדרין פ"ד ע"ב ולמנחות י"א ע"ב בתוד"ה ר' יהודא.
תוד"ה מאי קעביד, בכולה שמעתין צ"ל מאי קעביד טפי מאחריני וישלם כל אחד חלקו כו', ע"ל ד"ס ע"א תוד"ה והכא ובמש"כ בחידושי לזבחים ק"ח ע"ב.