אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קא.
דאמר ליה אי את נטעת בתוך ג' מי הוה אכלת, ושמעתי מקשים ע"פ המבואר ביו"ד סי' רצ"ד סי"ד וסט"ו דמותר לאמר לעכו"ם בשני ערלה עבוד כרמי ותטול פירותיה ותן לי כרמיך שעברו עליה שני ערלה ואעבדנה ואטול פירותיה, ומותר למכור לעכו"ם פירות שני ערלה לשלש שנים מאחר שלא באו לעולם ע"ש, ולפ"ז מאי קא"ל מי הוה אכלת הלא הי"ל טצדקי ליהנות מכרמו בתוך שלש, ותירצו לפ"מ דמשמע בסוגיין דמיירי בא"י דתני עלה אמר הלה זיתי אני נוטל אין שומעין לו משום ישוב א"י וכ"ה ברמב"ם פ"ד ה"י מה' שכנים, ובא"י אסור למכור לעכו"ם משום לא תחנם כדאמרינן בע"ז ד"כ ע"א.
ולא נהירא ראשונה דהכא אינו מוכר לו עצם הקרקע רק הפירות שיקצצם כשיבאו לעולם ובזה ליכא משום לא תחנם, לפ"מ דפסקינן כר' יהודא בע"ז ד"כ ע"ב דקאמר שחת ע"מ לגזוז וגוזז קמה ע"מ לקצור וקוצר וע' בכ"מ פ"י ה"ד מה' ע"ז, ועוד ניהי דהאי תנא בא"י קאי אבל הדין דין אמת אף בחו"ל רק דבא"י הוא מה"ת ובחו"ל הלמ"מ כמבואר שם בשו"ע סעיף ה', וממילא טענתו דאי את נטעת בתוך שלש מי הוה אכלת סובבת והולכת גם כשהמעשה היתה בחו"ל ושם ליכא דינא דלא תחנם כן עפמש"כ הר"ן בגיטין ל"ח דאי לאו משום חנינא דעכו"ם הוא עביד אלא לצורך עצמו ליכא משום לא תחנם וע' בת' הגרע"א סי' קצ"ד, ולפ"ז גם באיסור לא תחנם דחניית קרקע אפ"ל נמי הכי כיון דהוא לטובת הישראל ולישוב הארץ דהא אחרי שיעבור זמן איסור ערלה תשאר הנטיעה מותרת לישראל וא"י תהיה מיושבת על ידה א"כ ליתא בזה משום לתא דלא תחנם, וע"ש בנקוה"כ ובביאור הגר"א ובס' האשכול ה' ערלה.
שם ולדידיה הוא דקנסוה רבנן כו', ע' בספר חזון איש למס' שביעית סי' א'.
שם ולא פליגי כאן בשדה העשויה ליטע כאן בשדה שאינה עשויה ליטע, ע' ברשב"ם ותוס' ב"ב מ"ב ע"ב ובת' מהר"ם בר ברוך סי' רכ"ו וסי' תתקס"א.
רש"י ד"ה שנעקרו בגושיהן עם הקרקע שסביבותיהן שיכולין לחיות על ידו פטורין מן הערלה כדתנן אילן שנעקר כו', ע' במג"מ ולח"מ פ"ד ה"י מה' שכנים ובת' פרי הארץ חח"מ סי' ב'.
רש"י ד"ה ידו על התחתונה אם השבח יתר על ההוצאה כו' וידו על העליונה הוא כשאר שתלי העיר כמנהג המדינה, ע' בת' הריב"ש סי' תקט"ו.