אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סא.
קרי ביה הכי את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית ובנשך ובמרבית לא תתן אכלך, ע' בהקדמת הרב המחבר עץ יוסף וענף יוסף על עין יעקב.
שם אמר רבא ל"ל דכתב רחמנא לאו בגזל לאו בריבית לאו באונאה כו'. וקשה לפ"מ דתנן לעיל נ"ו ע"א דאין אונאה לקרקעות, וכן אין איסור ריבית בקרקע כדכ' התוס' בסוגיין ד"ה אם אינו ענין ובכתובות מ"ו ע"א ד"ה אתיא, משא"כ בקרקע איכא לאו דגזל ע"י הסגת גבול כדתניא בספרי שפטים פיסקא קפ"ח לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים והלא כבר נאמר לא תגזול ומה ת"ל לא תשיג מלמד שכל העוקר תחומו של חבירו עובר בשני לאוין יכול אף בחו"ל ת"ל בנחלתך אשר תנחל בא"י עובר בשני לאוין בחו"ל אינו עובר אלא משום לאו אחד בלבד, וכן נקטו רש"י עה"ת והרמב"ם כמו במנין המצות בסה"מ ל"ת רמ"ו כן לדינא בפ"ז הי"א מה' גניבה דעל השגת גבול בקרקע גם בחו"ל עובר בלא תגזול ע"ש, א"כ הלא איצטריך לאו דגזילה על גזל קרקע דליתא בריבית ואונאה וצ"ע, ועמש"כ בחידושי לב"ק ר"פ מרובה וע"ע בת' מהרש"ם ח"ב סי' כ'.
רש"י ד"ה ת"ל בלוה, שהרי כבר נאמר בראש המקרא לא תשיך ובסופו נאמר כל דבר אשר ישך כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' וארא סי' מ"ג אות א'.
תוד"ה אם אינו ענין. יצאו קרקעות שאינן מטלטלין כו' ע' בת' הריב"ש סי' קמ"ז.
תוד"ה אמרי. וי"ל דגזל לאו הניתק לעשה הוא כדאמרינן פ' שלוח הקן כו', וע"ע מכות ט"ז ע"א ושם בתוד"ה התם ולעיל כ"ו ע"ב תוד"ה מתנה ובתש' חו"י סי' קצ"ג.
בא"ד ומטעם דאין מזהירין מן הדין ה"מ למימר לעיל דלא ילפי מהדדי כו', ע' בס' חק נתן לזבחים ק"ז ע"ב.
תוד"ה לעבור. וא"ת ולוקמי בגזל גופיה ולעבור עליו בשני לאוין וי"ל משום דלא לקי אלאו דגזל משום דניתק לעשה, ע' נוב"י קמא חי"ד סי' פ"א ובמ"ת חא"ח סי' צ"א ובחי"ד סי' ע"ז ובת' שיבת ציון סי' ק' ובת' ח"צ סי' כ"ו.
בא"ד אבל כי מוקמינן אכובש שכר שכיר באם אינו ענין לקי שפיר. ע' מהרש"א ובס' ראש יוסף לחולין ד"ב ע"א בתוד"ה וסופג את הארבעים.