אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ס:
במשנה כיצד לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער. ע' בת' הריב"ש סי' ש"ו. שם ותיסברא דאיכא נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך כו' אלא אמר רבא אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין, והנה דעת התוס' לקמן ס"א ע"א ובכתובות מ"ו ע"א וכה"ד הרבה ראשונים דאין רבית פחות משוה פרוטה, אמנם לשון הרמב"ם רפ"ו מה' מלוה כללו של דבר כל הלואה בתוספת כל שהו הרי זו רבית של תורה ויוצאה בדיינין, והסביר שם במל"מ דדעת הרמב"ם דאפילו בפחות מש"פ הוי רבית קצוצה ויוצאה בדיינין ומשום דכתיב כל דבר אשר ישך ומרבינן אפילו פחות מש"פ ע"ש, והטור ר"ס קס"א הביא דעת הרמ"ה דאפילו בפחות מש"פ אסור מן התורה אבל אין מוציאין אותו בדיינין עד שיהא בו שוה פרוטה ע"ש.
והנה בקרא כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך, לפ"ז יש מקום לאמר דלאו דנשך כסף הוא בפרוטה או בפחות מש"פ לכל חד כדאית ליה, ולאו דנשך אוכל הוא בכזית דכל אכילה בכזית כדאמרינן בפסחים ל"ב ע"ב וע' רש"י כריתות ד"ו סע"ב וא"כ שיעורו של זה לא כשיעורו של זה, ומעתה קשה מאי האי דקא מתמה ותיסברא דאיכא נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך וכן בא רבא אל ההחלטה דזה אי אתה מוצא ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין, הרי המציאות היא פשוטה כגון דכזית אינו שוה פרוטה לשיטת הסוברים דריבית היא דוקא בפרוטה, וכן במקום דכזית שוה יותר מפרוטה ולשיטת הסוברים דרבית דאורייתא הוא גם בפחות מש"פ, א"כ אליבא דתרווייהו משכחת נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך, והא דבברייתא הסמוכה מרבינן נשך באוכל ורבית בכסף, אמנם לפי הנ"ל נוקים דנשך באוכל יעבור על כזית ורבית בכסף על פרוטה או פחות מש"פ לכל חד כדאית ליה וצ"ע כעת, וע' בת' ברית יעקב סי' ב'.
שם ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין. ע' יבמות ל"ב ע"ב ובתוד"ה בין רשעים ושם ל"ג ע"ב ובדורש לציון דרוש ו'.