אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מח.
וכן א"ר נחמן ד"ת מעות קונות כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' א'.
רש"י ד"ה קאי באבל. ונ"מ לענין איסורא כגון אם קידש בו את האשה לר' יוחנן הוי קידושין דמדאורייתא קנייה ודידיה הוא לר"ל לא הוי קידושין ע"כ, וכה"נ לשון הטור בחו"מ ריש סי' קצ"ח דבר תורה מעות קונות כו' לפיכך משקבל המוכר המעות הן שלו מן התורה ואם קידש בהם את האשה מקודשת ע"ש, והנה באבני מלואים סי' כ"ח סקל"ג שהאריך בדין קנין דרבנן אי מהני לקידושי תורה, הביא מפירש"י דהכא שכ' הוי קידושין דמדאורייתא קנייה, הרי מבואר דבקידושי תורה אזלינן בתר קנין תורה ע"ש.
ולעד"נ דמדברי רש"י דהכא אין שום הכרעה לדינא, די"ל דאם הי"ל קנין דרבנן בכסף כו"ע ס"ל דיועיל קנין זה לקידושי תורה, אבל הכא לר"ל דס"ל משיכה מפורשת מן התורה הלא לדידיה כל כמה דלא משך אין לו בכסף זה שום קנין אפילו מדרבנן וא"כ הוי כמקדש בדבר שאינו שלו, ולזה בא רש"י וחדית לן דלר' יוחנן דד"ת מעות קונות א"כ הוי כסף שלו דאורייתא לכן אם קידש בזה אשה הוי קידושין אבל לר"ל לא הוי קידושין, והטעם משום דלדידיה אין לו שום קנין במעות אלו אפילו מדרבנן כל כמה דלא משך, ואע"ג דגם לר' יוחנן תקינו רבנן משיכה, אכן האי תקנתא היא גזירה מן הצד שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה וימסור נפשיה לטרוח ולהציל, אמנם בשביל תוספות פעולה דליקום ברשותיה לא הפקיעו עצם קנין התורה שיש בזה ע"י המעות, ולהכי אם קידש במעות אלו הוי קידושי תורה משא"כ לר"ל כנ"ל, והשתא לפ"מ דאנן פסקינן כר' יוחנן דר"ת מעות קונות שפיר פסק הטור שאם קידש בהם אשה מקודשת, וע' פני יהושע.
תוד"ה נתנה. אע"ג דרבא קאמר קרא ומתניתין מסייע לר"ל היינו לכאורה אבל אפשר לשנויי כר' יוחנן כו', ע' בחידושי מהר"ם ברבי לקידושין דף מ"ז.
בא"ד ויסבור דגזל הנכרי אסור דפלוגתא דתנאי איכא בפרק המקבל דף קי"א ע"ב ובהגוזל בתרא כו', ע"ל פ"ז ע"ב תוד"ה אלא למ"ד.
בא"ד רב אשי הוה קאזיל בארבא כו', צ"ל באורחא.