אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מז:
ביה ר"פ אמר למעוטי מטבע ורב זביד ואי תימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה, הנה בעין משפט ציין הכא לדברי הרמב"ם בפ"ה ה"ח מה' מכירה, והוא טעות דשם מבואר דהרמב"ם נקט כאיכא דאמרי בגמרא דתיבת כשר אתא למעט איסוה"נ, ותיבת ביה להוציא כליו של מוכרו ע"ש בהשגות ומפרשים.
אמנם יש מקום עיון לע"ד על עצם קנין חליפין באיסוה"נ מנלן, הלא לפמש"כ התוס' בסוגיין לעיל ע"א בד"ה קונים בכלי דהאי ונתן לרעהו דחליפין דמיא לונתן בידה דגט דשניהם אינם לתשלומי ממון ע"ש, ובכ"ז חזינן דגט שכתבו על איסוה"נ כשר וקנין חליפין אינו באיסוה"נ, ואי משום דאינו בר דמים הא קונים בכלי אע"פ שא"ב ש"פ כדתניא בברייתא, ומשום דכתיב נעלו ואיסוה"נ לא נחשב כשלו ג"ז אינו לפמש"כ המג"א סי' תרמ"ט סק"כ דלולב של עכו"ם אע"פ שאסור בהנאה לכם קרינן ביה, וע' בחידושי הרשב"א לסוכה ל"ד ע"ב גבי אתרוג של ערלה.
ונלע"ד דאע"ג דמצד הקונה אית בה קנין כדכ' הריב"ש סי' ת"א דזכייה איכא באיסוה"נ מדאמרינן בע"ז מ"ב ע"ב מכי אגביה קניא וע' חולין פ"ט ע"א תוד"ה והתניא ובסוכה ל"א ע"ב ד"ה באשרה וביבמות ק"ד ע"א ד"ה סנדל, אמנם החסרון הוא מצד המקנה דניהי דאית להו בעלים כנ"ל אפ"ה לאו ברשותייהו קאי לאקנויי כדתניא בב"ק מ"ה ע"א גבי שוה"נ משנגמר דינו מכרו אינו מכור הקדישו אינו מוקדש ופירש"י דלאו ברשותיה קאי לאקדושיה ע"ש והקצוה"ח בסי' ת"ה הוכיח מזה דגם להפקיר לא יוכלו אז הבעלים ע"ש, ולכאורה מי דמי הלא מכירה והקדש היא הקנאה גמורה לרשות הלוקח וההקדש ואפשר דרק באופן כזה אינו בידו משא"כ הפקר דאינו רק סילוק רשות כדכ' התוס' ביבמות מ"ח ע"א ע"ש, אולם לפמש"כ משמע שסר כח הבעלים מאיסוה"נ אע"פ ששמם נקרא עליהם ומשו"ה אין בידיהם אף להפקירו כמש"כ הקצות, ומכש"כ לפ"מ שהסבירו בסוגיין כח קנין חליפין בההיא הנאה דקא מקבל מיניה גמר ומקני ליה, וסברא כזו אין מקום לאמר באיסוה"נ וכמש"כ התוס' לעיל ע"א בד"ה בכליו דבעי הנאת דבר חשוב וע' בת' באר יצחק חח"מ סי' ה'.
שם דא"ר יוחנן ר' דוסא ור' ישמעאל אמרו דבר אחד כו', כה"ג בחולין קכ"ד ע"ב, וע' מה שהארכתי בזה בחידושי שם.
שם א"ר יוחנן ד"ת מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה כו' ר"ל אמר משיכה מפורשת מה"ת, ע' עירובין פ"א ע"ב ברש"י ותוס' ד"ה דבר תורה ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח.
תוד"ה נשרפו. דיאמר לוקח למוכר נשרפו חטיך בעלייה. עמש"כ עה"ג וע"ע תוס' קידושין כ"ח סוף ע"ב.
תוד"ה אא"ב. ואפילו משום יוקרא וזולא יכול לחזור בו לוקח כו', ע' נוב"י קמא חי"ד סי' ס"ט.