אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מא:
חדא לומר לך שליחות יד א"צ חסרון ואידך שלא תאמר דיו לבא מה"ד להיות כנדון מה שואל בבעלים פטור אף ש"ח וש"ש בבעלים פטור כו', ולכאורה אמאי לא פריך הכא כדפריך לקמן צ"ה ע"א הניחא למאן דאית ליה דיו כו', דלמאן דל"ל דיו הלא מייתר ליה הכא חד קרא, די"ל עפמש"כ התוס' שם דאליבא דאמת כו"ע אית להו דיו והתם פריך רק לפי הס"ד ע"ש, ובזה ניחא גם בב"ק כ"ה ע"א שלא הביאו מהך דהכא דדרשינן דיו דאל"ה הלא אייתר לן חד קרא, די"ל דהתם קאי רק לפי הס"ד אבל הכא קאי לפי המסקנא דהתם דלכו"ע דרשינן דיו. וע"ע בברייתא דר' ישמעאל מגזרה שוה כיצד ובמפרשים שם.
רש"י ד"ה אתה אומר. שמשעה שטען בב"ד נגנבה אע"פ שלא נשבע ישלם כפל אם באו עדים, ע' ב"ק ס"ג ע"ב רש"י ד"ה או אינו אלא לדין ובמהרש"א ומהר"ם ובפני יהושע שם.
תוד"ה קרנא. אדרבה כיון שהוא חמור הי"ל לפטור מגניבה כדי שיתחייב כפל כו', ע' ים התלמוד לב"ק נ"ז ע"ב וע"ע בת' הגרע"א סי' קע"ה.
תוד"ה חדא לדיו. יליף שפיר גז"ש לכדתניא לפי שיש כל כך תיבות בזה כמו בזה כו', ע' דורש לציון דרוש יוד.