אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מא.
דא"ר יוחנן מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא, ע' מהר"ם ברבי בחידושיו לקידושין דף נ"ב.
שם וקא סבר שואל שלא מדעת גזלן הוי, והנה מהא דלקמן מ"ג ע"ב וב"ב פ"ח ע"א וסתימת הרמב"ם והשו"ע חזינן דכן הלכה, ולכאורה יל"ד מהא דאמרינן בב"ק ע"ט ע"ב ואלא גזלן ה"ד א"ר אבהו כגון בניהו בן יהוידע שנאמר ויגזול את החנית מיד המצרי ר' יוחנן אמר כגון בעלי שכם כו' וע"ש תוד"ה כיון. הרי דעכ"פ רק ע"י גזלה פומבית נקרא גזלן ואיך פסקינן הכא לדינא דכשבא בתורת שאלה ושלא מדעת בעה"ב נקרא גזלן.
וי"ל דהא דנקרא גזלן בלא דעת הבעה"ב הוא לעבור בלאו דלא תגזול ולעשה דוהשיב את הגזילה, בזה הוא אפילו רק נתכוין לגזלה כדאמרינן לעיל כ"ו ע"ב ראה סלע שנפלה נטלה לפני יאוש ע"מ לגזלה עובר בכולן משום לא תגזול כו', וכן הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין כדאמרינן בב"ק ק"ה ע"ב, ומסוג גזלן כזה הוא שואל שלא מדעת לחיוב אונסין. משא"כ בב"ק שם דאיירי בטביחה ומכירה לתשלומי דו"ה ודין זה הוא דוקא בגנב ולא בגזלן כדכתיב בקרא. ולה"ק ה"ד גזלן שפטור מתשלומי דו"ה כגון ויגזול את החנית כו' ע"ש, ומזה נדע בכל המקומות לחלק בין גנב לגזלן וע"ש נ"ז סוף ע"א וברש"י סנהדרין ד"ב ריש ע"א וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תשכ"ג.
שם וכי עודן עליה מאי הוי הא לא משכה, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ד'.
רש"י ד"ה זאב טורף נושא הטרף לחורו ארי אינו טורפה אלא דורסה במקומה ואוכלה וכן פירש"י נמי לקמן צ"ג ע"ב, וכל חיה דינה כזאב עפמש"כ הרא"ש ספ"ק דב"ק בטעמו ונימוקו, המתאים עם הא דאמר שמואל שם ט"ז ע"ב דדריסת ארי ברה"ר הוי אורחיה. וע"ש ע"א תוד"ה והנחש ובביאור הגר"א לחו"מ סי' שפ"ט סק"כ.
רש"י ד"ה הא לא חסרה. ואי קשיא דילמא הא דהניח מקלו ותרמילו חיוביה לאו משום שליחות יד הוא אלא משום שואל שלא מדעת הוא כו', ע' מה שתירץ בזה בליקוטי הגר"א על הרמב"ם פ"ג הי"א מה' גזילה.