אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מ.
במשנה אם היו קנקנים ישנים אינו יוציא לו בלע, ע' בס' ארוך מש"ך סי' צ"ג.
שם באתרא דמר חפו בקירא ולא מייץ טפי באתרא דמר חפו בכופרא ומייץ טפי, והנה אהא דתנן אם היו הקנקנים ישנים אינו יוציא לו בלע פריך הש"ס והא אי אפשר דלא בלע ואר"נ במזופפין שנו והקשו בתוס' הלא לפ"מ דאמרינן דכופרא מייץ טפי א"כ מאי תירוצא הוא במזופפין ותירצו דהיינו חדש אבל ישן שכבר בלע אינו בולע יותר ע"ש, ואילה"ק לפ"ז מדוע צריך הש"ס לחלק בין המקומות באתרא דמר כו' הלא מצי למימר דתרווייהו איירו בכופרא ובכ"ז לא פליגי מר איירי בחדש ומר בישן, די"ל מדקמיפלגי בין שתות לחומש משמע דתרווייהו איירו בחדש דאילו ישן לא בלע כלל, ומזה מובן דהא דקתני בסיפא אם היו קנקנים ישנים אינו יוציא לו בלע קאי גם ארישא ואע"ג דקתני גבי שמן אבל גם יין בכלל, אמנם כ"ז הוא לתירוץ הראשון של התוס' אבל לתירוצם השני הלא כתבו לחלק בין יין לשמן ע"ש, אכן קשה לפי תירוצם זה דשמן לא בלע כלל אבל יין בלע אפילו בישנים א"כ אמאי אינו מבאר במשנה כמה שעור בליעה ליין בכלים ישנים, כן אם לפי תירוצא דאביי כיון דטעון טעון הוא ג"כ מחולק בין יין לשמן כמו לפי תירוצא דר"ז במזופפין. וע' בת' חו"י סי' ק"ד.