אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לד.
נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו, ע' בת' הרא"ש כלל ק"ח סי' ה' ובת' הגרע"א סי' רט"ו.
שם איכא דאמרי אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני סמוך לגניבותה קנויה לך, והנה בקצוה"ח סי' ס"א האריך הרבה בדיני ברירה ובסוף דבריו הביא מהא דבסוגיין לדייק הרי שעה אחת סמוך לגניבה היכי מהני הא אין ברירה ואין הדבר מבורר דאפשר דלא יבא הדבר לידי בירור כלל אם לא תגנב כו' ע"ש, ולעד"נ דאין זה שייך לדיני ברירה עפמש"כ הרשב"א בס' תולדות אדם סי' פ"ב ואינו ת"י לעיין בו רק מה שראיתי דבריו כמובא במחנה אפרים ה' זכיה ומתנה סי' א' וז"ל דכי אמרינן לברירה היינו דוקא במידי דלית ליה קיום אם לא שנאמר יש ברירה והוברר הדבר למפרע דאל"כ אשתכח דאכל טבל מעיקרו אבל במוכר או מקדיש מידי מנכסיו שאינו מסויים כל שבירר אח"כ אחד מהם הרי הוא קנוי ומוקדש ואין אנו צריכים לקיום המקח לדמעיקרא וכיון דלקיום המקח אין אנו צריכים לברירה שהרי מהשתא מתקיים שוב אין אנו צריכים לברירה עכ"ל, ולפ"ז גם בסוגיין הרי אין אנו צריכים לאיזה ברירה למפרע רק תנאי כזה הותנה וכי נתקיים התנאי נתקיים הקנין כנלע"ד, ולפמש"כ בחידושי לבכורות מ"ח ע"א אפשר עוד לחלק באופנים שונים ע"ש, וע"ע בת' באר יצחק חא"ח סי' א'.
ולולא כל דבריהם היה נלע"ד דכל ענין ברירה מצינו רק בדברים הנוגעים לדיני תורה כמו גיטין עירובין קינין פסח טומאה יובל תרומה שביעית וכהנה, ובדידהו שייך לאמר בירור הדבר לקיום הדין, משא"כ במקח וממכר זה שייך לדיני תנאים דאם נתקיים התנאי נתקיים המקח, ולפ"ז גם בסוגיין שמתנה עמו לכשתגנב ותרצה ותשלמני סמוך לגניבותה קנויה לך, הוא ג"כ תנאי בממון ואם נתקיים התנאי קנה, ומה שיש בזה דין שבועה וכפל ענין זה הוא התגלות לפני הב"ד עם טענת הגניבה, אבל אין זה שום שייכות אל הבעלים והשומר בשעת התנאי כנלע"ד.
שם אימא סיפא נשבע ולא רצה לשלם טעמא דלא רצה הא רצה אע"פ שלא שילם אלא מהא ליכא למשמע מינה, ע' קרן אורה לסנהדרין כ"ד ע"ב בד"ה בסוגיא דנאמן עלי אבא.
תוד"ה אי נמי. תימה דנימא נעשה כאומר לו לכשתגנוב ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו סמוך לגניבה כו', ע' מה שתירץ בזה בת' באר יצחק חח"מ סי' ג'.