אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לג:
בימי רבי נשנית משנה זו שבקו כו"ע מתני' ואזלו בתר גמרא הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא, ע' בהקדמת ספר מלאכת שלמה על משניות.
שם הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא, ע' ירושלמי שבת פט"ז ה"א ובחידושי הרד"ל שם ובס' אהבת ציון דרוש ט'.
שם הגד לעמי פשעם אלו ת"ח ששגגות נעשה להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות כו', עמש"כ הגאון נצי"ב זצ"ל בביאורו הרחב דבר פ' אחרי ט"ז ט"ז.
שם שמא תאמר פסק סברם ובטל סיכויים, כה"ג עירובין כ"א ע"ב ובסוכה מ"ה ע"ב.
שם ואפילו לר"מ דאמר אדם מקנה דשלב"ל ה"מ כגון פירות דקל דעבידי דאתו כו', הנה בזה י"ל דלפ"מ דרבי ס"ל כר"מ דאדם מקנה דשלב"ל כדאמרינן ביבמות צ"ג, להכי ס"ל בב"ב קכ"ד ע"א בחפירה והוה שובלי שלופפי והוו תמרי דהוי שבחא דממילא. ובכל אשר ימצא לו קרינן ביה, משום דאתו כדאמרינן הכא.
תוד"ה כגון. וא"ת והכא ואפילו אי עבידי דאתו האיך יקנה הכפל במעות ששילם והלא מעות אינן קונות כו', ובפני יהושע האריך להקשות ע"ד התוס' ע"ש, ולע"ד בלתי מובן קושית התוס' מראשיתה, דלעצם קושיתם היה מקום אם היתה אוקימתא כזו בגמרא דהכא הוא עבידי דאתו ואליבא דר"מ, אז היה נופל להקשות ניהי דעבידי דאתו חשיבי כישנן בעולם אבל מ"מ האיך קנה במעות כו', משא"כ עתה דרמי בר חמא בקושיתו סובב הולך לאמר דאפילו לר"מ הוא רק בעבידי דאתו אבל הכא אחרי כל הני מי יימר חוזר הענין דבסוגיין לדשלב"ל, האיך הקשו התוס' מהא דמעות אינן קונות כו' הלא דין זה וכל המסתעפים ממנו איירו מדבר שבא לעולם משא"כ כשיסוד קושית הש"ס דהוא דשלב"ל, וע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' נון וצ"ע כעת.