אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צד:
רשב"ם ד"ה התם משעת כתיבה קעבר המלוה אלא תשימון עליו נשך כו' ע"כ, ואע"ג דהלוה לא עבר אלא תשימון אבל עבר אלפני עור כמש"כ הר"ן בתשובה סי' ע"ג, וע' רש"י ב"מ ס"פ איזהו נשך ד"ה מלוה עובר ובמש"כ בחידושי שם.
תוד"ה וחכ"א. א"נ י"ל דהתם כגון שאומרים טעינו בשנות המלך ע"כ, וכ"כ התוס' בב"ק ד"ל ע"ב ובב"מ ע"ב ע"א ע"ש, ואע"ג דזהו אמתלא ואין מועיל אחר הגדת עדות כמבואר בסנהדרין מ"ד ע"ב גבי מעשה דבעי מכסא, וע' בתוס' לקמן קס"ח ע"א ד"ה כיון. מ"מ הכא נחשב לטעות שהעדים מצויים לטעות בו דנאמנים כמבואר בחו"מ סי' כ"ט וע"ש בביאור הגר"א ס"ק י"א.
בא"ד דאע"ג דקיי"ל כר"מ בגזרותיו דוקא בגזרותיו אבל לא בקנסותיו וכן פסקו בה"ג כו', עמש"כ עה"ג וע"ע מש"כ בחידושי לזבחים ק"ד ע"א בתוד"ה אבל.