אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צד.
אמר רב הונא אם בא לנפות מנפה את כולן כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' תל"ח.
שם כל סאה שיש בו רובע ממין אחד ימעט כו', מהכא משמע דפחות מכאן א"צ למעט וע' בת' הרשב"א סי' רנ"ט.
תוד"ה נותן לו דמי חטים. פי' ריב"ם דהיינו כר"ש דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי כו' ע"כ, וקשה א"כ אמאי מתמה רב ספרא בביצה ל"ח ע"ב וקאמר ולא שמיע להו לרבנן הא דאמר רבה הבורר צרורות מגרנו של חבירו חייב לשלם לו דמי חטים ע"ש, הלא אפ"ל דשפיר שמיע להו רק אינהו סברי כרבנן דפליגי עליה דר"ש, ובפסחים ד"ה ע"ב פריך הש"ס בהדיא הניחא למ"ד דבר הגורם לממון כמ"ד אלא למ"ד לאו כממון דמי מאי איכא למימר וצ"ע, וע' מה שהאריך בסוגיא דהתם בנה"מ סי' רכ"ט.