אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת שבועות · פרק שביעי
ה"א א"ר חנינה הכל מודין בלשון תורה ממשמע לאו אתה שומע הין מה פליגין בלשון בני אדם כו', ע' עמק יהושע ח"ב דרוש יו"ד.
שם היה המשכון בידו בדא נוטל בלא שבועה, ע' נחל יצחק ריש סי' נ"ה.
שם פשיטא מת בעה"ב השכיר נשבע ליורשיו ואפילו מת השכיר יורשיו נשבעין ליורשי בעה"ב כו', ע' נחל יצחק סי' ס"ט ענף ה',
שם אר"א כשתבעו בעדים כו', בת' שאילת דוד קונטרס השמטות כ' דצ"ל אר"א כששכרו שלא בעדים יכול לאמר שכרתיך ונתתי לך שכרך ובאור שמח פ"ז הי"ג מה' חובל גריס כששכרו בעדים אבל שלא בעדים יכיל מימר ליה נתתי לך שכרך.
שם ר"ה אמר אם בנשבע הביא עדים היתה עומדת באבוס כבר גזלתו שבועה, ע' נועם ירושלמי שילהי מס' שביעית.
שם מהו לגלגל שבועת תורה על שבועת תורה כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ח ע"ב ובאו"ש פ"א הי"ב מה' טוען.
ה"ב למשכנו לא משום דבר אחר, בזה מיושב השגת הראב"ד פ"ד ה"ה מה' גזלה ועמש"כ שם הה"מ.
שם ייבא כדא"ר יוחנן בר נש עתיר גו שוקא ומסכן גו ביתא עתיר גו ביתא ומסכן גו שוקא יש מתעשר ואין כל מתרושש והין רב, נ"ב ע' מנחות פ"ה סוף ע"ב וברש"י שם.
שם ר' בא משתעי עובדא הוה באריסיה דבר זיזא כו'. ע' ש"ך סי' צ' ס"ק י"ד ובביאור הגר"א שם ס"ק כ"ד.
ה"ג היה נשוך במקום שאינו יכול לישוך עצמו נוטל בלא שבועה, וכ"ה בבבלי דתני ר"ח שעלתה לו נשיכה בגבו כו', וכן ברמב"ם פ"ה ה"ה מחובל שהיתה נשיכה בין כתיפיו ע"ש, אבל בשו"ע ס"ס צ' הלשון כגון שהיתה החבלה במקום שא"א לחבול בעצמו כגון שהיתה בין כתיפיו, וכ' הגר"א וז"ל דל"ד נשיכה ע"כ, ובלתי מוכרעת דעתו ז"ל אם כוונתו בשביל שלשון השו"ע הוא שלא כלשון הבבלי וירושלמי ורמב"ם לכן ביאר הוא דעת המחבר, או דגם דעת הגר"א ז"ל ג"כ דלאו דוקא נשיכה, ואע"ג דהסברא נותנת דרק נשיכה משום שהיא בלתי אפשרות משא"כ שאר חבלה וצ"ע.
ה"ד אי זו תגר שביעית ישב לו כל שני שביעית ובשביעית התחיל נושא ונותן בפירות שביעית כו', ע' בביאור הגר"א לחו"מ סי' ל"ד סק"ל.
שם החשוד בשבועה מאימתי מקבלין אותו כשיבוא ויאמר חשוד אני כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תמ"ט.
ה"ה רבי אומר אומר אני שיהא אלו נשבעין בפני אלו מפני הבושה, ע' נחל יצחק סי' כ"ח סט"ו ענף ד'.
ה"ו רבי חנינא אמר במחלוקת כו' עוד היא במחלוקת הדא דתימר באכסנאי אבל בבן עיר כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ח ע"ב וע"ע מה שהאריכו בש"ך חו"מ סי' צ"א ס"ק ל"ג בפירושו החמישי ובט"ז שם.
ה"ז תני הפוגמת אבל לא הפוחתת, ע' תומים סי' פ"ב ריש קונטרס קיצור כללי מגו ובקצות סי' ק"צ סק"ז.
ה"ח כל ששביעית משמטתו משמטת שבועתו וכל שאין שביעית משמטתו אינה משמטת ש שבועתו, ע' בחידושי הגר"ח פ"ט ה"ו מה' שמיטה.