אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת קידושין

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת קידושין

מסכת גיטין

פרק ראשון

ה"א בא על ארוסת ישראל חייב על ארוסת גויים פטור כו' במה הוא מתחייב בדיניהן בדיני ישראל כו'. ע' כת' ברית יעקב סי' כ'.

שם בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה נהרג כו', באור זרוע ח"א סי' תשכ"ה הגרסא שבא על אשת איש שלא כדרכה נהרג.

שם הרי למדנו גוים אין להם קידושין מהו שיהא להם גירושין ר' יודה בן פזי ור' חנין בשם ר' חונה רובה דצפורין או שאין להן גירושין או ששניהן מגרשין זה את זה, ע' משך חכמה פ' לך בפסוק ותתן לאברם אישה ובפ' וירא בפסוק ועתה השב אשת האיש ובת' ברית יעקב סי' מ"ו.

שם תני ר"ח כן לא סוף דבר בשטר שהיא יפה ש"פ והלא מתקדשת היא האשה בכל דבר שהיא יפה ש"ס אלא אפילו כתבו על החרס או על נייר ונתנו לה ה"ז מקודשת כתבו על דבר שהוא איסור הנאה כו', ע' בת' הרשב"א סי' תר"ג ובעמק יהושע סי' וי"ו.

שם א"ר זעירא בימי ר' סימאי ורבותנו עשו אותם אחד מכ"ד למעה, ע' דורות הראשונים סוף ימי התנאים פי"ב.

שם מהו שתקנה עצמה במיתת רבה ובהשלים שש מה צריכה ליה כר"ע דר"ע אמר בשחציה שפחה וחציה ב"ח במאורסת לבן חורין הכתוב מדבר כו', ע' עונג יו"ט סי' קמ"ב.

ה"ב ובשטר ניחא בכסף דכתיב ויצאה חנם אין כסף בשטר מנלן עברייה למידה מבת חורין ועברי למד מעברייה נמצא למד מלמד כו', ע' נועם ירושלמי ערלה פ"ב.

שם והיה כסף ממכרו בכסף הוא נגאל ואינו נגאל לא בתבואה ולא בכלים כו', ע' בת' ברית יעקב סי' ע"ג ובאור שמח פ"ב ה"ח מה' עבדים. שם סדר קידושין כך הוא אני פלוני קידשתי בתי לפלוני, ע' אור שמח פ"ט ה"כ מה' אישות.

שם ברם כמ"ד היובל עולה ממניין שני שבוע פעמים שהוא בא באמצע שני שבוע, ע' משך חכמה פ' בהר בפסוק וקדשתם את שנת החמשים שנה ובאור שמח רפ"י מה' שמיטה.

שם ניחא חלה ואח"כ ברח ברח ואח"כ חלה א"ר חייה בר אדא נישמעיניה מן הדא המורדת על בעלה כו', ע' בת' אור גדול סי' ד'.

שם אשר לא יעדה והפדה מלמד שאינו מיעדה לו עד שיהא ביום כדי לפדותה ובמעשה ידיה ש"פ ובגירועיה ש"פ ד"ר יוסי בר"י וחכ"א מיעד והולך עד דימדומי חמה, ע' אור שמח פ"ג ה"ג מה' עבדים.

שם ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מייעדה ואינו מייעדה לאחיו ואם לבנו ייעדנה ואינו מייעדה לבן בנו, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקכ"ח.

שם בן תשע שנים ויום אחד עושה אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כו'. ע' אור שמח פ"י ה"ב מה' אישות.

שם אילו האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו לאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום שמא אינה מקודשת לשניהם, ע' עמק יהושע סי' י"ז.

שם לאמה בלבד מלמד שהוא מוכרה לו ומתנה עמו ע"מ שלא יהו עליה ייעודין דר"מ וחכ"א לא עשה כלום שהתנה עמש"כ בתורה כו', ע' עמק יהושע ס"ס כ"ג ובנועם ירושלמי דמאי פ"ו.

שם והא תני נושא הוא אדם אשה ומתנה עמה ע"מ שלא יהא לה עליו לא שאר ולא כסות ולא עונה ניחא שאר וכסות ועונה לא תניי גוף הוא כו', ע' עמק יהושע ס"ס י"ב.

ה"ג אית מתניתין אמר עבדים כקרקעות אית מתניתין אמר כמטלטלין אית מתניתין אמר לא כקרקעות ולא כמטלטלין כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ג.

שם ר' ירמיה בעא קומי ר' זעירא הילך כסף זה שתצא שדך לחירות א"ל יצאת שתצא שדך להבקר א"ל לא יצאת כו', ע' בס' אור גדול סי' מ"א וסי' מ"ו ובעמק יהושע סי' כ"א ובאור שמח ספ"ב מה' שקלים וברפ"ז מערכין.

שם א"ר אבון אתייא כרבי דרבי אמר אדם משחרר חצי עבדו כו', ע' בת' בריח יעקב סי' ע"ב ובאו"ש פ"ד ה"א משלוחין.

שם ולמה לא תנינן בראשי אברים שאינן חוזרין כו', ע' או"ש פ"ה ה"ה מעבדים.

שם פשיטא שהעבד מקבל מתנה מאחר לאחר כו', ע' בס' אור גדול סי' נ"ג.

שם דתני אשתו אינה פודה לו מע"ש רשב"א אומר משום ר"מ אשתו פודה לו מע"ש כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' נ"ט.

שם הרי את בת חורין וולדך עבד וולדה כיוצא בה דריה"ג וחכ"א לא עשה כלום כו', ע' אור שמח פ"ז ה"ה מה' עבדים.

ה"ד דתנינן תמן המוסר מפתח לעם הארץ הבית טהור שלא מסר לו אלא שמירת המפתח תני ר"ש מטמא וכ' בפ"מ אלמא לרבנן מסירת המפתח לאו כלום היא כו' ולר"ש מסירת המפתח מילתא היא וכן לענין קניית הבית ע"כ, וקשה דבב"ק נ"א ע"ב אריב"ל המוכר בית לחבירו כיון שמסר לו מפתח קנה ומפרש התם דכיון שמסר לו מפתח כמ"ד לך חזק וקני דמי ע"ש. ולפי המבואר כאן הלא פלוגתא דר"ש ורבנן חיא אי מסירת מפתח מילתא היא, וגם התוס' האריכו שם ובב"ב נ"ג ריש ע"א ובפסחים ד"ד סוף ע"א לענין קנין במסירת מפתח ולא הביאו מהך דהכא וצ"ע כעת.

שם רב יהודא שאל לר' אלעזר בכור שנטרף בתוך שלשים א"ל כמה שמת ופטור מחמש סלעים של בן. ע' אור זרוע ח"א סי' תק"כ.

שם העושה קטלא לבתו אין מביאין לאמצע וחולקין בראויה להשתמש בחול אבל בראויה להשתמש ברגל מביאין לאמצע וחולקין כו', ע' בת' הריב"ש סי' ש"א ובתשובות מיימונית לספר משפטים סי' ח'.

שם רב יהודא שלח שאל לר' לעזר האחין שחלקו א"ל חולקין מה שעליהן ואין חולקין לא מה שעל בניהן ולא מה שעל בנותיהן כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ר"י.

ה"ה בראשונה היו קונין בשליפת המנעל הדא היא דכתיב וזאת לפנים בישראל כו' חזרו להיות קונים בקצצה כו' חזרו להיות קונים בכסף בשטר ובחזקה, ע' בת' דבר אברהם סי' א'.

שם בכסף רבי בא סבר מימר בכסף על מנת שלא יכתוב אוני אבל בכסף ע"מ לכתוב לו אוני לא קנה עד שעה שיכתוב אוני כו', ע' בת' חיים שאל סי' ע"ו.

שם כתב מתנה בלשון קנין א"ל ארכביה אתרי ריכשי כו', ע' אור שמח פ"ח הי"ז מה' זכיה. שם ינתנו כל נכסי לפלוני חזר ואמר כתבו ותנו כו', ע' באו"ש פ"י ה"ג מה' גזילה.

שם שמואל אמר לא קנה אלא אותו קלח בלבד כו', ע' באו"ש פ"ב ה"ב מה' זכיה.

ה"ו תמן תנינן זה הכלל כל המטלטלין קונין זה את זה ר' בא רב חונה בשם רב אפילו צבור בציבורין כו', ע' בס' לבוש מרדכי לב"מ סי' כ"ג.

שם מכר לו פרה בדמים דחקיה א"ל הב לי אינון פריטיא א"ל מה את בעי מיניהון א"ל מיזבין ליה חמור משך בעל הפרה את החמור כו', ע' אור שמח פ"ה ה"ג מה' מכירה.

שם לקח פרה מן ההקדש במאתים לא הספיק להביא מאתים עד שעמד במנה מביא מאתים הדא היא אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. ע' בס' משכנות הרועים מערכת אות ה' סי' ע"ז ובאו"ש פ"ג ה"ג ממכירה.

שם שור זה עולה ובית זה קרבן קנה הקדש בכל מקום שהוא דכתיב לה' הארץ ומלואה, ע' בס' שאלת הכהנים תורה לתמורה בסוף הספר ובאו"ש פ"י ה"ט מה' זכיה.

ה"ז למוהלו ביום השמיני ימול בשר ערלתו. בבבלי כ"ט ע"א יליף מוימל אברהם את יצחק בנו, ועמש"כ בחידושי עה"ת פ' לך בפסוק וערל זכר.

שם דאר"ז לית אנן חשין על שמועתה דרב ששת דהוא גברא מפתחא, ע' מש"כ בחידושי עה"ת פ' ויקרא בפסוק והוא עד.

שם אמו של ר' ישמעאל באת ואמרה וקבלה עליו לרבותנו אמרה גערו בישמעאל בני כו', ע' פסיקתא רבתי פכ"ד.

שם א"ר יוסי הלואי הויין כל שמועתי בריין לי כהדא שכופין את הבן לזון את האב, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תשנ"ה ובת' שבות יעקב חי"ד ח"א סי' ע"ה וע"ע בשאילתות פ' יתרו סי' נ"ו ובמפרשים שם ובכפתור ופרח פמ"ד.

שם א"ל ר"ש אין אתם מודים לי שהיא מ"ע שהז"ג שהרי כסות לילה פטור מן הציצית א"ר הילא טעמון דרבנן שכן אם היו מיוחדות לו ליום ולילה שהיא חייבת בציצית ע' אור זרוע ח"א סי' ל"ט ובס' עמק הלכה סי' וי"ו ובעונג יו"ט סי' א'.

ה"ח והביאך ה"א אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשת הקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך מדבר תורה אף ירושתך מדבר תורה כו', ע' עמק יהושע ח"ב דרוש י"ד.

שם מה מקיימין רבנן בכל מושבותיכם בחדש שבו שיצא לחו"ל, ע' אור שמח פ"י ה"ב ממאכא"ס.

שם רבי יונה בעא ולמה לא תנינן אף החלה א"ל ר' יוסי לא תנינן אלא דברים שנוהגין בישראל ונוהגין בגוים כו', ע' בת' פני יהושע ח"ב חי"ד סי' ל"ד וע"ע באור זרוע ח"א סי' רי"ג ובעמק יהושע סי' ט"ו ובכפתור ופרח ספ"א.

שם ראשית עריסותיכם ולא של גוים, ע' חולין קל"ה ע"ב ובמש"כ בחידושי שם.

ה"ט א"ר יוסי בי ר' בון מי שייחד לו מצוה ולא עבר עליה מימיו מה אית לך א"ר מר עוקבן כגון כבוד אב ואם, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ברכה סי' קס"ו אות ט"ו.

שם א"ר יוחנן אם שמעת דבר מר"א בנו של ריה"ג נקב אזנך כאפרכס הזו ושמע כו', ע' פסיקתא רבתי פ"י ס"ט.

פרק שני

ה"א ויקחו להם איש שה לבית אבות כו' ששלוחו ש"א כמותו א"ר יוסי שנייא היא שאדם שוחט פסחו של חבירו שלא מדעתו כו', ע' במכילתא בא פרשה ג' ובמשך חכמה שם בפסוק ויקחו להם ובאור שמח פי"א הי"א מה' ברכות ובנועם ירושלמי דמאי פ"ה ובאו"ז ח"א סי' תשס"ד.

שם היך עבידא שילח שנים כו', באור שמח פ"א הט"ז מה' אישות גריס שלשה.

שם נראין דברים בשקידשה בשטר אבל אם קדשה בכסף נעשה כנוגע בעדותו, ע' בתוס' קידושין מ"ג ריש ע"ב ובשעה"מ פ"ב הט"ז מה' אישות. שם אתא עובדא קומי ר' ירמיה ועשה שליח עד וחייבו שבועה ע"י הכתף, ע' בת' הריב"ש סי' שצ"ב.

שם ואם המר ימירנו יפר יפרנו הוינן סברין מימר שלוחו של אדם כמותו כו', עמש"כ בחידושי ריש תמורה.

שם מודה ר"ל בנישואין שלא כל הימנה להשיא עצמה ולהפסיד מעשה ידיה לאביה, כ"ה גרסת האור שמח פ"י ה"ב מה' אישות ופ"א ה"ח מה' נערה.

שם קידשה שלא לדעת וכנסה שלא לדעת זה היה מעשה ובא אביה ועקר קידושיה, ע' בס' המנהיג סוף סי' קנ"ב ובת' הריב"ש סי' קצ"ג.

שם אית תניי תני מקדשין בגזילה ואית תניי תני אין מקדשין בגזילה כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' נ"ט.

שם תניהו לעני ה"ז מקודשת כו' רוצה היא מקודשת ותראה עושה טובה לעני, ע' יד המלך פ"ד ה"ד מה' אישות ובמחנה אפרים ה' שלוחין סי' כ"ד.

שם א"ר הילא העני זכה לאשה משל בעלה וחוזר וזוכה לעצמו, ע' אור שמח פ"ה הכ"ב מה' אישות.

שם א"ר יוסי אילו איתמר כלי יאות סלע דרכה להתחלף, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' נ"ט ובת' משיב דבר ח"ג סי' ל"א.

שם ר' יוחנן אמר לכשישלים אמרין חזר ביה ר' יוחנן חד בר נש ערבונא יהיב לחבריה וכפר ביה חבריה כו', ע' עמק יהושע סי' י"א.

ה"ב רש"א אם הטעה לשבח מקודשת א"ר יוחנן מודה ר"ש שאם הטעה לשבח יחסים אינה מקודשת, פי' דר"ש לא פליג אלא בשבח ממון כמו בדינר של כסף ונמצא של זהב וכהנה, בזה ס"ל דמקודשת דלא היה אלא מראה מקום אבל בשבח יוחסין ס"ל ג"כ דאינה מקודשת, ובבבלי חילוק זה הוא משמיה דעולא וביאר הטעם משום דמסאנא דרב מכרעאי לא בעינא ומסיק בזה תניא נמי הכי ע"ש, והנה בבבלי אמר אביי ר"ש ורשב"ג ור"א כולהו ס"ל מראה מקום הוא לו כו' ע"ש, והשתא קשה כיון דר"ש ס"ל הכי רק בחד גוונא דממון ולא ביוחסין, א"כ אי אפשר להניח כלל מונח דס"ל מראה מקום כיון דיש נמי מקומות דס"ל קפידא, וצ"ע.

ה"ג מתניתא דלא כר' לעזר ברם כר"ל לעולם הרי היא מקודשת עד שיאמר לו אל תקדשינה לי אלא במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר כו', והנה לדברי אביי בבבלי דר"ש ורשב"ג ור"א כולהו ס"ל מראה מקום הוא לו ועמש"כ בהלכה הקודמת, א"כ גם לרשב"ג אם אמר ל לשלוחו לקדשה במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר מקודשת דהא לדידיה היה בדבריו רק כמראה מקום, וקשה חלא בכתובות ק"י ע"ב תנן נשא אשה בקפוטקיא וגירשה בא"י נותן לה ממעות א"י רשב"ג אומר נותן לה ממעות קפוטקיא, ואמרינן שם בגמרא משום דס"ל כתובה דאורייתא. והלכיך בתר שיעבוד אזלינן כדין כל שטרי חוב כדפירש"י, א"כ לרשב"ג משכחת קפידא לענין כתובה במה שאמר לו לקדשה במקום פלוני. ששם המטבעות אינן כבדות כ"כ כמו במקום האחר שהלך וקדשה. ששם המטבעות טבין ותקילין יותר, ואינו חפץ להכניס א"ע בשיעבוד כבד כזה אם ירצה אח"כ לגרשה, וע"ש ד"י ע"א תוד"ה נותן לה ואע"ג שאין הכתובה עושה נישואין כדכ' הרמב"ם פ"י הי"א מה' אישות, מ"מ כתובה יש גם לארוסה ואם נתארמלה או נתגרשה גובה עיקר כתובה מבני חורין כדפסק הרמב"ם שם וזהו בין לת"ק בין לראב"ע במשנה ר"פ אע"פ. וע"ש ברש"י ותוס' מ"ז סוף ע"א ובדו"ח להגרע"א ז"ל מערכה י"ב.

ה"ד מה בין זקן מה בין רופא זקן עוקר את הנדר מעיקרו רופא אינו מרפא אלא מיכן ולהבא וחילוק זה מבואר גם בבבלי כתובות ע"ד ע"ב וע' בת' הריב"ש סי' ר"ז.

שם בעא נישמעינה מן הדא היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראייה כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ד סי' א' ובת' הרמ"א סי' כ' ובדו"ח להגרע"א מערכה י"ב.

ה"ה בקידושי מלוה לחומרין ובקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' יו"ד.

ה"ו א"ר חייה בר בא את ש"מ חמש את ש"מ שחמש נשים מתקדשות כאחת כו', ולכאורה מהיכי תיתי דכל אחת תצטרך קידושין בפ"ע, ומש"כ הק"ע דס"ד רק ארבע כי היכא דלימטיא עונה בחודש לכל אחת הוא דוחק גדול, דהירושלמי קאמר חמש משום דמעשה דמשנתנו כך הוה, אבל עצם החידוש הוא דאפילו שתי נשים כאחת, ואין לאמר מפני ד דאין עושין מצות חבילות חבילות, דז"א משום דמצות קידושי אשה היא רק על הראשונה ואינך הויין רשות, דהא אהא דקאמר ר' אמי ביבמות ס"ה ע"א כל הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה קאמר רבא נושא אדם כמה נשים על אשתו והוא דאית ליה למיזיינינהו ע"ש. משמע דאפילו לרבא הוא רק בתורת היתר, ואפילו גבי מלך תנן בסנהדרין כ"א ע"א לא ירבה לו נשים אלא שמונה עשרה וקאמר שם דיליף מדוד וקא"ל נביא ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה הרי דעד י"ח הן אצלו רשות ומי"ח ואילך היה צריך היתר ע"ש. והשתא בשנייה אחרי הראשונה היא רשות. לא שייך עוד לאמר דאין עושין מצות חבילות חבילות.

ונראה משום דהיה מקום לאמר לפי דקידושי אשה ילפינן ריש קידושין מכי יקח איש אשה, אפשר דכל אשה צריכה קידושין בפני עצמה, או כמו דגופין מחלקין לחטאות ומשו"ה תנן בכריתות ט"ו ע"א הבא על ה' נשיו נדות בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ומשום דגופין מחלקות לחטאות כדביאר הרמב"ם פ"ה ה"ג משגגות ע"ש, כמ"כ גם למצותן והתירן גופין מחלקין להצריך לכל אחת קידושין בפ"ע, ולהכי שפיר דייק ממשנתנו דקתני אין האחיות מקודשות מכלל דאי לא היו אחיות היו כולן מקודשות כאחת.

ואכתי איכא למידק מדוע בבבלי נ"ב ע"א אמרו ש"מ ממתניתין ארבע, והך דחמש נשים מקודשות כאחת השמיטו ע"ש, ונלע"ד דלהבבלי לא משכחת ספק זה עד שיהיו צריכים לפשיטות ממשנתנו, דהא אדתנן המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות. קאמר ד"נ ע"ב מנה"מ אמר רמב"ח דא"ק אשה אל אחותה לא תקח לצרור התורה אמרה בשעה שנעשו צרות זל"ז לא יהא לו ליקוחים אפילו באחת מהם ע"ש, והשתא אם נימא דסתם נשים אינן מתקדשות כאחת ל"ל קרא על אחיות פשיטא כיון דאפילו בנכריות לא חלה הקידושין בשיתוף מכש"כ באחיות, ובע"כ דהוי פשיטא להבבלי דסתם נשים מתקדשות כאחת, ולהכי פריך אדתנן דאשה ובתה או אחותה אינן מקודשות כאחת מנא הני מילי, ופשיט רמב"ח מקרא דלצרור דקידושי שיתוף אין לה חלות כלל אף לאחת מהן.

שם א"ר לעזר באחיות לא קידש בחטאות כיפר כו', ע' נועם ירושלמי דמאי פ"ז.

ה"ז תמן תנינן הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו את האשה כו', ע' ברא"ש פ"ק דב"ק סי' ט"ו ובמש"כ בחידושי לתמורה ד"ז ע"ב וד"ח ע"א.

ה"ח פטר חמור רבי לעזר אמר מקדשין בו את האשה ר' יוחנן אמר אין מקדשין בו את האשה כו', ע' עמק יהושע סי' ה' וסי' ו' ובנועם ירושלמי דמאי פ"ה.

שם כך משיבין חכמים לר"ש מצינו דבר טעון פדיון מותר בהנייה, ע' עמק יהושע סי' ט"ו.

שם מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ר' חגיי בשם ר"ז בשאין דמיהן א"ר חנינה זאת אומרת שאין מקדשין בגזילה, כ"ה גרסת הק"ע, ופ"מ גריס שמקדשין בגזילה, וע' בעונג יו"ט סי' פ"ו בהגה"ה וע"ע בת' פנים מאירות ח"ב סי' מ"ג ובמל"מ פ"ז ה"ט מה' עכו"ם ובת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' נ"ט ובשעה"מ ס"א ה"ב מה' חמץ ובאור שמח פ"ח ה"ז מה' אישות וביד המלך שם פ"ה ה"ב.

ה"ט ר' יוסי בן חנינה אמר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה מ"ט דריב"ח ואיש את קדשיו לו יהיו מה עבד לה ר' יוחנן כו', ע' בת' שאילת דוד סי' י"ז.

שם פתר לה בתרומות שנפלה לו משל אבי אמו כהן. ע' נועם ירושלמי פאה פ"ד.

פרק שלישי

ה"א לא הוחזק השליח בעדים הוא אומר לעצמי קדשתי והיא אומרת לראשון כו'. ע' או"ז ח"א סי' תשס"ד.

שם לפיכך אם מת השני בתוך שלשים יום או גירשה חלו עליה קידושי ראשון כו', ע' אור שמח פכ"ב ה"י ממכירה ושם ספ"ט מה' זכיה.

שם הרי זו עולה שלשים יום כל שלשים ה"ז עולה לאחר שלשים יום יצאת לחולין מאיליה, עמש"כ בחידושי לערכין ד"ל ע"א וע"ע בשעה"מ פ"ג ה"ג מה' אישות ושם פ"ח ה"ט מגירושין ובנועם ירושלמי בכורים פ"ב.

שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן הרי זו עולה לאחר שלשים יום ומכרה בתוך שלשים יום ה"ז מכורה והקדשה הקדש כו', ע' בס' אור גדול סי' מ"א וס"ס נ"ד ובת' משיב דבר ח"ב סי' צ"ד ובנועם ירושלמי פאה פ"ד ובאור שמח פ"ז הי"א מה' אישות ובקובץ הערות סי' נ"ט אות י"ד.

שם אשכחן הקדש יוצא בלא פדיון כר"ש דר"ש אמר נכנסין ולא נותנין. עמש"כ בחידושי לערכין כ"ו ע"א.

שם מכרה בתוך שלשים אינה מכורה ומה בינה לאשה אלא מכרה ה"ז מכורה, ע' מחנה אפרים ה' זכיה ומתנה סי' כ"ה.

שם הילך כסף זה שיקנה לי עבדך לאחר שלשים יום כו', ע' באו"ש ס"ה זכיה.

שם אפילו קידושי מאה תופסין בה א"ר לעזר לכן צריכה אפילו קידשה השני קידושין גמורין כו', ע' עמק יהושע סי' ט"ו ובאור שמח קונטרס זיקה סי י"ב.

ה"ב אירע לו אונס ר' יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד רשב"ל אמר אונסא כמאן דעבד כו', ע' ש"ך חו"מ סי' כ"א סק"ב ובקצוה"ח ונה"מ שם.

שם מכיון שהוא מבקש להוציא סמפון מיד האשה עליו להביא ראייה כו', ע' עמק יהושע סי' י"ט.

שם אתא עובדא קומי ר' אבהו א"ל זיל הב א"ל רבי אשה לא קניתי ואת אמר לי איזל הב כו', ע' עמק יהושע סי' י"א.

ה"ג תמן תנינן מתנה אדם על עירובו כיני מתניתא מתנה אדם על עירוביו א"ר אלעזר מאן תנא אם באו ואם לא באו ר"ם היידין ר"מ חברייא אמרין ר"מ דקידושין כו', ע' בת' הרא"ש כלל מ"ו סי' א' ובבני אהובה פ"ו הי"ז מה' אישות.

ה"ד חד בר נש קם עם חבריה בשוקא א"ל הב לי קיתונא דאית לי גבך אל הב לי דינרא דאית לי גבך א"ל הב לי קיתונא וסב דינרא אתא עובדא קומי ר' מנא א"ל את אודית ליה בדינרא והוא לא הודי לך בקיטונא איזיל והב ליה דינרא, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' נ"ב וסי' ר"נ ובאור שמח פ"ז הי"ג מה' חובל.

ה"ה הגע עצמך שהיתה שפחתו א"ר בא בר ממל כשתשתחרר נתלית בדעת אחרת כו', ע' עמק יהושע סי' י"א.

שם חזקיה אמר פדיין חזרו לקדושתן ר' יוחנן אמר פדיין פדויין מתניתא פליגא על ר' יוחנן כו', ע' ר"ן נדרים כ"ט ע"א ובנועם ירושלמי מע"ש פ"ה.

שם א"ר יוסי בר רבי בון מתניתא לאחר שיחלוץ לך יבמיך אבל אם אמר לאחר שימות יבמיך הרי זו מקודשת, ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סוף סי' נ"ד.

שם חד פרסאה מי דמך אמר לון הבו לאיתתיה דההוא גברא גיטא אמרון ליה ולמה בגין ההוא אחוך עליבא כו', ע' ח"ס אה"ע סי' קי"ט ובעונג יו"ט סי' ק"ס.

שם רב אמר המקדש בעד אחד לא עשה כלום התיב רב ששת והא מתניתא פליגא קידשתני והוא אומר לא קידשתיך כו', ע' בס' אור גדול דף ס"ב ע"א.

ה"ו רב אמר והוא שנתן לה ש"פ אנן קיימין כו', עמש"כ בזה בחידושי לבבלי ס"ג ע"א.

שם ע"מ שירצה אבא רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת סתמו אינו רוצה מת האב ה"ז מקודשת סתמו רוצה כו', ע' בת' הריב"ש סי' רכ"ג.

ה"ז ר' יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למדין ממנו דבר אחר מהו אין למדין ממנו דבר אחר אחת משדותי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה כו', ע' בת' ושב הכהן סי' ס"א.

ה"ח מאחר שיש בידו לגרש נאמן כו' הגע עצמך שהיה כהן, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' נ"ב.

ה"ט מתניתא בשיש לו שתי כתי בנות משתי נשים אבל אין לו אלא כת אחת אם אמר גדולה לא קידש אלא גדולה ואם אמר קטנה לא קידש אלא קטנה, בבבלי מסיק אמצעית בשמה קרי לה ע' בת' כנסת יחזקאל סי' ע"ב מה שהאריך בזה.

שם א"ל אנן בעיי עד לפני ואת אמר אכן אר"ז לשון ניוותי הוא עד לפני פיסחא. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רצ"ד ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תת"ר.

ה"י האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קידשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, ע' בת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ד' ובל"מ פ"ט הט"ו מה' אישות.

הי"א רב הונא אמר מפתים אותו ליתן גם וכופין אותו ליתן קנס כו', ע' בת' הרשב"א סי' תק"נ ושם ח"ד סי' ד"ש ובנובי"ת חאה"ע סי' נ"ג ובאור שמח פ"ט הט"ו מה' אישות.

הי"ב ויתיביניה הרי חלל שנשא לבת ישראל הרי קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הפגום שבשניהם, ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פי"ז ה"ב מא"ב.

שם דאמר ר' יודה בר פזי אלהים מושיב יחידים ביתה אפילו ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הקב"ה מביאן ומזווגן זה בזה, בב"ר פס"ה סי' ב' הובא מאמר זה בשם ר' יהודא סתם, וע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שמ"ה.

שם ר' ינאי בשם רבי עכו"ם ועבד שבאו על בת ישראל הולד ממזר כו', ע' דורות הראשונים סוף ימי התנאים פ"א ופי"א.

שם הרי יבמה שזינתה הרי אין לה עליו ולא על אחרים קידושין והוולד כשר, ע' אור שמח ר"ה יבום.

שם ר' תנחום בר פפא שלח שאל לר' יוסי תרין עובדין מן אלכסנדריאה אחד בפנויה ואחד באשת איש בא"א שלח כתב ליה לא יבא ממזר בקהל ה' בפנויה שלח כתב ליה כו', ע' אור שמח פט"ו ה"ג מאסו"ב.

שם גר שמל ולא טבל ה"ז כשר שאין גר שלא טבל לקירויו וקשיא עלת לו טומאה קלה מטומאה חמורה א"ר יוסי בי ר' בון כיון שזו וזו לשם קדושת ישראל עלת לו, ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' ב' ובאור שמח פי"ג ה"ט מאסו"ב.

שם יעקב איש כפר גבורייא אזל לצור אתון שאלון ליה מהו מיגזר ברא דארמייתא בשבתא כו', ע' פסיקתא רבתי פי"ד ס"ט.

הי"ג ר' סימאי הורי בכפר ספורייא הלכה כר"ט, ע' דורות הראשונים סוף ימי התנאים פי"ב.

שם תני משום ר"מ יש איש ואשה שמולידין חמש אומות כיצד מי שיש לו עבד ושפחה והולידו בנים הרי גוים כו', ע' אור שמח פט"ו ה"ו מאסו"ב.

פרק רביעי

ה"א ניחא תמן דכתיב הציבי לך ציונים הכא מה אית לך כמ"ד מאיליהן קבלו את המעשרות, ע' נועם ירושלמי שביעית פ"ו.

שם דר' יודה אמר ארבע קהילות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראלים קהל גרים והכתיב לא יבא פצוע דכא בקהל ה' פסולי גוף אינון. ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ד'.

ה"ב דא"ר אבא אחוי דר' אבא בר זבדי בשם רב תינוק כ"ז שהוא מושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו נאסף מן השוק צריך ב' עדים אביו ואמו כב' עדים הן, ע' אור זרוע ח"א סי' תרנ"ז.

ה"ג דברי ר' יהודא ממזר לא ישא ממזרת כדי שיכלו ממזירין מן העולם כו', ע' בת' ברית יעקב סי' ע"ב.

שם רב יהודא בשם רב הלכה כר' לעזר דברי חכמים ר' ירמיה בשם ר' שמואל ב"ר יצחק לא יבא ממזר בקהל ה' בקהל ברור אינו בא בא הוא בקהל ספק. ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ד'.

ה"ד חד כהן אתא לגבי ר' יוחנן אל עבדית מתניתא נשאתי אשה כהנת ובדקתי אחריה ארבע אמהות שהן שמונה א"ל אין הוא עיקרא לקי מן ראשה מן מודע לך, ונראה דרמז ליה כעין דאמרינן בבבלי ע"א ע"ב דאמר עולא לרב יהודא אטו אנן מי ידעינן מהיכא קאתינן דילמא מהנך דכתיב נשים בציון ענו כו', ור' יוחנן גופיה דהכא לטעמיה התם דמיקל בבדיקת יוחסין כדא"ל לזעירי ע"ש, וכל הני דמקילי סברי כחכמים דלקמן דכל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה משיאין לכהונה וא"צ לבדוק אחריהן ע"ש.

ה"ה מקרב אחיך תשים עליך מלך כל שתמנהו עליך לא יהא אלא מן הברורין שבאחיך, וכן דרשו נמי בבבלי ב"ק פ"ח ע"א מקרב אחיך ממובחר שבאחיך, ומשום דרשה זו הרג הורדוס כל חכמי ישראל כדכ' התוס' בב"ב ד"ג סוף ע"ב, דדייק מאן דריש מקרב אחיך רבנן. הלא דרשתם זו גרמה לפוסלו מן המלכות, וע' בתוס' יבמות מ"ה ע"ב ד"ה כיון ובמש"כ בחידושי שם ולתוס' סוטה מ"א ע"ב ד"ה אותו היום.

ה"ו תני בשם ר"ש גיורת שנתגיירה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה מ"ט וכל הסף בנשים וגו' החיו לכם ופנחס עמהם וכו', ע' נדה מ"ה ע"א ובת' הרשב"א סי' אלף רל"א ובמל"מ פי"ז הט"ו מאיסורי ביאה ובדורש לציון דרוש ז' ובמשך חכמה לפ' ואתחנן בפסוק לא תתחתן בם.

ה"ז תמן תנינן האומר בני זה נאמן ר' אבהו בשם ר' יוחנן לתת לו אבל לא ליקח ממנו א"ר יוסי ולא מתניתא היא כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' י"ג ובאור שמח פ"ב הי"ד מה' נחלות.

שם דילמא על דר' יהודא איתאמרת דר' יודה אומר נאמנין עליה כו', ע' בת' עין יצחק חאה"ע סי' ז'.

שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן לתת לו אבל לא ליקח ממנו כו', ע' בת' משיב דבר ח"ג סי' ח'.

שם תני נאמן על הגדול ואינו נאמן על הקטן אי זהו גדול ר"ז אמר כל שיש לו אשה ובנים ר' אבהו בשם ר' יוחנן כל שיש לו אשה, ע' בס' אור גדול דף ל"א ע"א ובאור שמח פ"ג ה"א מה' יבום.

ה"ח ולית הדא פליגא על ר' יוחנן דר"י אמר אדם מבטל שליחותו בדברים פתר לה משום חומרא דעריות, ע' בס' אור גדול דף ס"ב ע"א ובאור שמח פ"ט ה"כ מה' אישות.

ה"ט ר' אבהו בשם ר' יוחנן איש ואשתו עשו אותן כשני עדים חזקה אין שותקת על בני חברתה, נראה דאיהו נמי איירי בכרוכין אחריה כדאוקי בבבלי, וזהו כוונתו אין האשה שותקת על בני חברתה לסבול טרדתם במה שכרוכים אחריה, ולכן מחזקינן שהם ודאי בניה, אכן יל"ד אם הם כשני עדים מדוע צריך לדון מצד הסברא של חזקה דאין אשה שותקת כו', ואם אנו דנין ע"פ החזקה הלא עדותן מיותרת, עוד איכא למידק דבגמרא הלשון בכרוכים אחריה, ולשון הרמב"ם פ"כ ה"ו מאסו"ב ובא הוא והיא ובנים כרוכין אחריהן וצע"ק וע"ע בת' באר שבע דפוס ווארשא דף קי"א ע"ב.

ה"י תני איש ואשה שבאו ממדה"י הוא אומר אשתי היא והיא אומרת בעלי הוא אין הורגין עליהן משום אשת איש הוחזקו הורגין עליהן משום אשת איש כו', ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' נ"ד ובת' שאילת דוד חאה"ע סי' ד' וע"ע באור זרוע ח"א סי' תרע"ב ובת' חוט המשולש בת' הגר"ח סי' יו"ד.

שם וחכמים מטמאין שדרך תינוק לטפח בעיסה, ע' תוס' חולין פ"ו ע"א ד"ה רוב תינוקות ובמלאכת שלמה לטהרות פ"ג מ"ח.

שם כל עמא מודיי שהורגין על החזקות מה פליגין בשריפה כו', ע' נועם ירושלמי תרומות פ"ה.

שם ומניין שהורגין על החזקות ר' שמואל בריה דר' יוסי בי ר' בון אמר כתיב ומכה אביו ואמו מות יומת וכי דבר בריא הוא שזה הוא אביו והלא חזקה היא כו', ע' נזיר מ"ט ע"א ובספרא ר"פ אמור ובת' חוט השני סי' י"ז, ועל מה שהקשה כאן בש"ק עמש"כ בחידושי לחולין י"א ע"ב ד"ה רב מרי ובחידושי עה"ת פ' דברים בפסוק כי ירושה לעשו וע"ע בח"ס אה"ע ח"א סי' ע"ו.

הי"א רוב חמרים רשעים רוב גמלין כשרין רוב ספנים חסידים רוב ממזירין פקחין רוב עבדים גאים כו', ע' אור זרוע ח"א סי' קכ"ה.

שם תני רשב"י אומר הכשר שבעכו"ם הרוג הטוב שבנחשים רוץ את מוחו כו'. כ"ה הגרסא באור זרוע שם, ועמש"כ לזה ביאור נכון בחידושי עה"ת פ' בשלח.

הי"ב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל ר' לעזר חשש להדא שמועתא ומצמיח ליה פריטין ואכל בהון מכל מילה חדא בשתא, ע' בס' האשכול ח"א ס"ס כ"ג ובנחל אשכול שם וביד המלך פ"ג מה' דעות.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה