אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת עבודה זרה · פרק ראשון
ה"א רבי חמא בר עוקבה שמע כולהון מכא והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרותיכם, ע' אור שמח פ"ד הי"ז מה' שחיטה.
שם כיון שמלך ירבעם על ישראל התחיל מפתה את ישראל ואמר להן בואו ונעבוד ע"ז ע"ז וותרנית היא כו', ע' משך חכמה לפ' בראשית בפסוק ויבא קין מפרי האדמה ובפ' משפטים בפסוק את חג המצות.
שם ולמה לא אמר בעשרים ושלשה משום בריה דמועדא כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"ב סי' מ"ג.
שם א"ר יוחנן בר מדייא אנא חשב יתה ולא הוה בשובתא, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' תבא סי' קנ"ח אות א'.
ה"ב וכתיב בשלום תמות ובמשרפות אבותיך הראשונים וגו' כיני מתניתא כל מיתה שיש בה עישון ושריפה יש בהן ע"ז ושאין בה עישון ושריפה אין בה ע"ז, הנה מסוגיא זו מוכח דס"ל דיש בזה משום ובחוקותיהם לא תלכו עכ"פ במקום שיש בה עישון ושריפה, אולם בבבלי י"א ע"א מסיק דכו"ע שריפה לאו חוקה היא אלא חשיבותא, וע' בת' הריב"ש סי' קנ"ח.
ה"ג תני לא ישלח לו חביות מכורות לחנווני מפני שהוא כטוענו טענת חנם לא יסרב אדם בחבירו לארחו בשעה שאינו רוצה כו', ע' תוספתא ב"ק פ"ז ובמכילתא משפטים פי"ג בפסוק אם המצא תמצא ובתוס' גיטין ספ"ה ובת' באר שבע סי' נ"ט ובמפרשי הרמב"ם פ"ב ה"ו מה' דעות.
שם ומפרנסין עניי נכרים ועניי ישראל, בבבלי גיטין ס"א ע"א הגרסא עם עניי ישראל ועמש"כ בחידושי שם.
ה"ד החליף בהמה בע"ז אסורה רב חסדא בעי אילו השתחוה לה לא אסרה מפני שהחליף בהמה בע"ז אסרה כו', ע' אור שמח פי"ג הט"ו ממאכא"ס.
שם במה מעוטרות ר' יוחנן אמר בהדס רשב"ל אמר בשאר כל המינין על דעתיה דר' יוחנן הכל אסור על דעתיה דר"ל אינו אסור אלא התוספות, הנה הכא מחלפא שיטתייהו דר"י ור"ל מכפי שהוא בבבלי, אכן מפסק הרמב"ם פ"ט הי"ב מה' עכו"ם דאסור ליהנות בהן בכל מה ש שבתוכן מפני שחזקתן שבגלל עבודת כוכבים נתעטרו, מזה מוכח שאחז בגרסת הבבלי נגד הירושלמי ופסק כר"י לגבי ר"ל, ואין להקשות הלא ריח אין בה משום מעילה כפסחים כ"ו ואמאי נאסר בהדס, די"ל שאני הכא דגלי קרא ולא ידבק בידך מאומה מן החרם.
ה"ה אנן תנן תרנגול לבן תני ר' חייה תרנגול סתם מתניתין צריכה למתניתא דר"ח ומתניתא דר"ח צריכה למתניתין כו', ע' יד המלך פ"ט ה"ז מה' עכו"ם. ה"ו מעתה חיטין אל ימכור לו מפני שמוציאו מן החלה יין ושמן אל ימכור לו מפני שמוציאו מן הברכה כו', עמש"כ בחידושי ריש בכורות.
שם ר' אמי בבליא בשם רבנין דתמן פעמים שמוכרה לו לניסיון והוא מחזירה לאחר שלשה ימים ונמצא עובד עבודה בבהמתו של ישראל כו', ע' בת' שאילת דוד חא"ח סי' ד' בהגה"ה.
שם עבר ומכר קונסין לו כשם שקונסין אותו להלכה כך קונסין לו למנהג, ע' כפתור ופרח פ"ה.
ה"ז עבר ובנה ר' לעזר אמר מותר א"ר מנא לא מסתברא כאהין סוברה דלא אסור דהוא חייד כל הדא כיפתא, ע' ש"ך יו"ד סי' קמ"ג סק"ד ובשעה"מ פ"ה ה"כ מה' אישות.
ה"ח ר' יהודא אומר מוכר הוא לו ע"מ לקוץ כו' אשכח תני אף בהמה גסה במחלוקת ר' יודה אומר מוכר לו ע"מ לשחוט, ע' בס' חזקה רבה חח"מ ס"ס כ"ה.
ה"ט למדנו שאין מעבירין על האוכלין, ע' ירושלמי דמאי פ"ג ה"ג ובמד"ר ס"פ בחוקותי ובמפרשים שם.
שם אמר לשואל טייל עמנו עד שנפיג את יינינו כיון שהגיע לסולמה של צור כו', הנה טיול זה היה ג' מילין כמובא בבבלי עירובין ס"ד ע"ב, וע' מה שהאריך בזה בת' חו"י סי' קע"ז.
ה"י הא במקום שנהגו למכור מוכר לו אפילו בית דירה ומשכיר לו אפילו בית דירה כו', ע' כפתור ופרח פ"י.
שם ר' אבין בשם רבנן דתמן זאת אומרת שדה שהיא נתונה על גב הדרך אסור להשכירה לנכרים מפני שנקראת על שם ישראל והן חורשין בה בשבתות וי"ט, ע' תמים דעים להראב"ד סי' קכ"ה.