אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת סנהדרין · פרק שני
ה"א ניחא דן דנין אותו וימנה ליה אנטלר הגע עצמך שנפלה לו שבועה ואנטלר בשבועה, ע' תמים דעים להראב"ד סי' רט"ו ובת' הריב"ש סי' רל"ה וסי' שצ"ב ובברכי יוסף חח"מ סי' י"ז סי"ג ובשערי תשובה למהר"ם ב"ר ברוך שער א' סי' תקי"ט.
שם דיני ממונות שלו בכמה בשלשה ועשרים, ע' אור שמח פ"ב ה"ד מה' סנהדרין.
שם א"ר לעזר כהן גדול שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו. ע' משך חכמה פ' אמור בפסוק ומן המקדש לא יצא.
שם כהן גדול שחטא מלקין אותו בב"ד של שלשה אין תימר בב"ד של כ"ג נמצא עלייתו ירידה לו רשב"ל אמר נשיא שחטא מלקין אותו בב"ד של שלשה כו', ע' בס' האשכול ח"ב ס"ס מ"ו.
שם דמר ר' שמואל בר רב יצחק אל בני כי לא טובה השמועה, ע' ח"ס חח"מ סי' כ"ב.
שם כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל דר"מ רי"א כל אותו היום רש"א גומר כל העבודה שיש בידו ובא לו כו', ע' רמב"ן ומגילת אסתר לסה"מ שרש ה'.
ה"ב הדא אמרה ספסל אין בו משום כפיית המטה כהן גדול חייב בכפיית המטה, ע' נחל אשכול לס' האשכול ח"ב סי' מ"ה אות כ"ב.
ה"ג אין נושאין לא אלמנותו ולא גרושתו של מלך על שם ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות, ע' אור שמח ר"ה אישות ד"ה ואחרי העיון.
שם מלמד שהיה דוד מקלעתן ומקשטתן ומכניסן לפניו בכל יום ואומר ליצרו הרע תאבת דבר האסור לך חייך שאני מתאיבך דבר המותר לך כו', ע' משך חכמה פ' נצבים בפסוק ושבת עד ה"א ובת' חיים שאל ח"א סי' צ'.
שם ומה כלי הדיוט שנשתמש בהן הדיוט אסור למלך להשתמש בו כלי המלך שנשתמש בהן הדיוט אינו דין שיהא המלך אסור לשמש בהן. ע' בפירוש הח"ס כאן ובתשובותיו חא"ח סי' מ"ם ובת' חיים שאל ח"א סי' פ"ח פ"ט.
שם ר' יודן אומר נושא המלך אלמנת המלך שמצינו בדוד שנשא אלמנת שאול כו' ע' אור שמח פ"ב ה"א מה' מלכים.
שם אמר לה וכי רואין כתמים בלילה א"ל ולא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר כתמין אין רואין בלילה ודיני נפשות דנין בלילה, אמר לה כבר נגמר דינו מבעוד יום, ע' עמק יהושע ח"ב דרוש ז'.
ה"ד מאן דמר הנשים תחילה שהן גרמו מיתה לעולם מאן דמר האנשים תחילה מפני כבוד בנות ישראל שלא יהו מביטין בנשים, ע' בתוס' ד"כ ריש ע"א ובקידושין ד"פ ע"ב בפלוגתא דאבא שאול ורבנן ובשבת ס"פ שואל בחילוק המנהגין שבין בני גלילא ובני יהודא, דמסתמא הספדנין עומדין בין האנשים.
ה"ה פשיטא ליה לאבד וליתן דמים כו', ע' אור שמח סוף ה' חובל ובמש"כ בחידושי לב"ק ד"ס ע"ב ושם קי"ז ע"ב.
ה"ו והמלך שלמה אהב נשים נכריות רשב"י אומר אהב ממש לזנות חנניה בן אחי ר' יהושע אומר על שם לא תתחתן בם ר' יוסי אומר למושכן לדברי תורה ולקרבן תחת כנפי השכינה ר' ליעזר אומר על שם גם אותו החטיאו הנשים הנכריות כו', ע' לקמן פ"י סוף ה"ב ובבבלי ק"ד סוף ע"ב ובשבת נ"ו ע"ב וברש"י ותוס' יומא ס"ו ע"ב ד"ה פלוני וברש"י מלכים א' יו"ד י"ג.
שם ומי קיטרגו אריב"ל יו"ד שבירבה קיטרגו כו' א"ל הקב"ה שלמה ואלף כיוצא בו בטלין ודבר ממך אינו בטל, הנה ראיתי בזה ביאור ישר דהחילוק בין רבה ובין ירבה הוא היו"ד, דתיבת רבה מונח על ההוה והעבר, וירבה מורה על העתיד, וזה היה הקטרוג מבני דורו של שלמה דאף אם נימא דאותו לא יזיקו ריבוי הנשים להטותו מדרכו מפני רוב חכמתו, אכן אם הוא ירבה גם המלכים שאחריו יעשו כמהו ולהם יזיק, וזמש"א דהיו"ד קיטרג היינו לעתיד, והשיב להם השי"ת שלמה ואלף כיוצא בו בטלין ודבר ממך אינו בטל, פי' כיון שכתבתי בתורתי לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, אין לנו לחוש רק לדורות הבאים כי אם גם הוא בעצמו יכשל בהן, והיינו דכתיב ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו ודפח"ח.