אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת סנהדרין · פרק אחד עשר
ה"א באי זו חבורה כחבורת שבת כחבורת נזקין אין תימר כחבורת שבת אפילו לא חיסר ואין תימר כחבורת נזקין עד שעה שיחסר, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' משפטים סי' סמך אות ח'.
ה"ב היידינו גנב היידינו גזלן כו' בשם ר' אבהו עד שיגזול בפני עשרה ב"א בנין אב שבכולן ויגזול את החנית מיד המצרי, ע' ב"ק ע"ט ע"ב ובראב"ן סי' כ"ז.
ה"ג כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט מגיד ש במופלא שבב"ד הכתוב מדבר, ע' בתוס' דף פ"ז ריש ע"א.
שם מאן רבי הוא ר' יהודא. הנשיא א"ר אבהו הוא רבי הוא ר' יודן הנשיא הוא רבינו, ע' תוס' ע"ז ל"ו ע"א ד"ה אשר ובתשב"ץ ח"א סי' קל"ו ובנובי"ק חי"ד סי' מ"ב.
ה"ד ר' בא ר' יוחנן בשם ר' הושעיה אינו חייב עד שיורה בדבר שעיקרן מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים כגון הנבילה כגון השרץ כו', ע' עמק יהושע סוף סי' ד' ובנועם ירושלמי פאה פ"א.
ה"ה אני מתנבא לרעה ואיני יכול ליתן סימן לדברי שהקב"ה אומר להביא רעה ומתנחם ואתה מתנבא לטובה כו', ע' עמק יהושע ח"ב דרוש ה'.
ה"ו א"ר יוסי בן חנינה הכל היה בכלל לא תענה ברעך עד שקר יצא לידון בין באות בין במופת בין בע"ז בין בשאר כל המצות כו', ע' רמב"ם ה' ע"ז פ"ה ה"ז ובאור שמח שם.