אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת סוטה · פרק שביעי
ה"א אלו נאמרין בלשונם, הנה במשנה שבמשניות ובבבלי הגרסא נאמרין בכל לשון וכ"ה גרסת רש"י שם. רק התוס' גרסי בלשונם, וע' תוי"ט וביד המלך על הרמב"ם פ"ב ה"י מה' ק"ש ובחידושי באר שבע בסוגיין.
שם כתיב ואמר הכהן לאשה בכל לשון שהיא שומעת דברי ר' יאשיה כו', ע' בת' דבר אברהם סי' ל"ד.
שם רבי אומר אומר אני ק"ש אינו נאמר אלא בלשון הקדש מ"ט והיו הדברים האלה ר' לוי בר חיתה אזל לקיסרין כו', ע' בת' הריב"ש סי' ש"צ וסי' שצ"א.
ה"ב חליצה כיצד וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו מה ענייה האמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלה"ק ר' יהודא אומר וענתה ואמרה ככה עד שתאמר בלשון הזה. ובגמרא תני בשם ר' יודא כ"מ שנאמר בלשון הזה ענייה ואמירה ככה וכה הרי הוא בלשון הקדש, והנה בבבלי ל"ג ע"א הקשו על רבנן דדרשי חליצה מג"ש האי ככה מאי עבדו ליה ומשני מיבעי להו לדבר שהוא מעשה מעכב ור' יהודא מכה ככה ורבנן כה ככה לא משמע להו, וקשה הלא הכא קאמר ר' יהודא בהדיא דכ"מ שנאמר ככה וכה הרי הוא בלשון הקדש משמע דהוראה אחת לתיבת כה כמו לתיבת ככה, והנה קאמר ר"י בבבלי ל"ח ע"א גבי ברכת כהנים הרי הוא אומר כה עד שיאמר בלשון הזה. וכתבו התוס' שם אבל לרבנן לא משמע להו עיכובא כה אלא ככה ע"ש, ולפ"ז לרבנן ניחא דילפי עיכובא דמעשה מככה דכה לא משמע להו למילף מיניה אבל לר"י מאי האי דמשני דהו"ל למכתב כה וכתיב ככה. הלא אצלו כה וככה שוין, וי"ל דניהי דלשון כה מורה לדידיה לעיכובא היינו דוקא לענין קרייה כמו ברכת כהנים או לאמירתה דחליצה ככה יעשה לאיש, אבל למעשה דחליצה גם ר"י ס"ל דדוקא ככה מעכב ולא כה, וממקומו הוא מוכרע לאמר כן דאלת"ה אלא כה וככה לגמרי שוין למילף מינייהו, א"כ הכ"ף הראשון לר"י מיותר לגמרי דבתיבת ככה נמצא תיבת כה, ובהכרח דלר"י כה אתא לעיכובא דקרייה דדיבורא בעלמא היא, וככה היא בנוגע למעשה, וע' רש"י יבמות ק"ד ריש ע"ב.
ה"ג א"ר אלעזר ב"ר שמעון נטיתי לספרי כותים כו', בבבלי ל"ג ע"ב תנינא בשם ר' אלעזר ב"ר יוסי.
שם דר' ישמעאל אמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו שבע שכיבשו ושבע שחילקו כו' ע' ספרי ר"פ שלח ובזרע אברהם והתוה"מ מה שהאריכו בזה ובת' שיבת ציון סי' מ"ח ובאור שמח פ"י ה"ד ממאכא"ס.
ה"ד עד כדון דברים שנכללו ונפרטו דברים שנכללו ולא נפרטו א"ל כן א"ר יוחנן משום ר' שמעון כו', בתוס' סוטה ל"ז ע"ב בד"ה ר"ש בן יהודא הגרסא רבי ישמעאל.
שם עתיד הקב"ה לעשות צל לבעלי מצות בצילה של בעלי תורה מ"ט כי בצל החכמה בצל הכסף, ע' העמק שאלה בקונטרס פתח העמק לס' במדבר סי' ז'.
שם אית תניי תני כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין באבני אפוד כדי שיהיו כ"ה מיכן וכ"ה מיכן והלא אינן אלא מ"ט א"ר יוחנן בנימין דותולדותם מלא, ע' בת' כנסת יחזקאל סי' א'.
שם א"ר יוחנן בנימין היה חציו, בן מיכן ימן מיכן, ע' משך חכמה לפ' תצוה בפסוק ששה משמותם.
ה"ה נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים הן אבני המלון ואבנים שהניח יהושע תחת כפות רגלי הכהנים ואיסטליות שנתן להן משה א"ר חנינן כו', בתוס' סוטה ל"ה ריש ע"ב הגרסא א"ר יצחק כו'.
שם בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין עליכם את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם, ע' עמק יהושע ח"ב דרוש וי"ו.
ה"ו בכל אתר את אמר הולכין אצל התורה והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן אלא על ידי שהן בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן, ע' מרדכי ספ"ק דר"ה רמז תש"י ובאור זרוע ח"א סי' ט' וסי' קט"ו.
שם רבי יוסי מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלאי כו', ע' אור זרוע ה' שבת סי' מ"ח.
ה"ז לא כן תני ר"ח לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד כו', הנה הכא משמע דר' חייא גילה ברייתא זו ואילו בבבלי סנהדרין ק"א ע"ב הביאו דירבעם אמר גמירי דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית יהודא בלבד ופירש"י גמירי הלמ"מ, שוב מצאתי שכבר העיר כן בבאר שבע לחלק שם, וע' מה שהארכתי בזה בחידושי לזבחים ט"ז ע"א ולתמיד כ"ז ע"א.
ה"ח וקורא מתחילת אלה הדברים ועד שמע כו', צ"ע מדוע השמיט מסדר המשנה דעת ר' יהודא ממשנתנו דס"ל בתוספתא דמכילתין פ"ז דלא היה צריך להתחיל מראש הספר אלא מן שמע כו'. וע"ע ברמב"ם פ"ג ה"ג מה' חגיגה ובלח"מ שם.