אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת סוטה › פרק חמישי

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת סוטה · פרק חמישי

פרק רביעי

ה"א כשם שהיא אסורה לאחיו של בעל כך היא אסורה לאחיו של בועל. ע' מל"מ פ"ו הי"ט מה' יבום.

שם מעתה גירש יהא מותר בה תיפתר שהיה הוא שוגג והיא מזידה ובדקו אותה ולא בדקו אותו כו', ע' תוס' סוטה ר"פ כשם ובת' כנסת יחזקאל סי' ס"ז ובת' חיים שאל ח"ב סי' ה'.

ה"ב ואשר יקריבו שם טמא הוא כמה דמר ר' סימון בר זבדי גולגולתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח, ע' בת' עין יצחק חי"ד סי' ל"ו.

שם הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו כנף תחילה ובשר קדש שני כו', עמש"כ בחידושי על תנ"ך בדברי הנביא חגי.

ה"ג רבי אליעזר בנו של ריה"ג כו', וכ"ה הגרסא ג"כ בגמרא הכא, אבל בבבלי כאן במשנה הגרסא ר' אלעזר בלא יו"ד, וכה"ג בתוספתא שילהי ערכין, אולם בבבלי עירובין נ"ו ע"ב גריס רבי אליעזר ב"ר יוסי.

שם ר' בא בשם ר' יהודה ר' זעירא בשם ר' עוקבא אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה, הנה הכא משמע דאמוראים חידשו להאי דינא, וקשה הלא סתם משנה היא בעירובין נ"ז ע"ב.

ה"ד מה ת"ל לאמר לאמר לדורות כו'. ע' משך חכמה לפ' יתרו בפסוק וידבר אלקים

ה"ה עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע שאת אוהב ואין אוהב שונא עשה מיראה שאם באת לבעט אין ירא מבעט, וכ' בפ"מ דעל יראת רוממות אמרו ע"ש, אבל בק"ע פי' על יראת העונש, וכן פירש"י כ"ב ע"ב ד"ה מיראה, וע' מה שהאריך בזה הגאון בעל נוב"י בספרו אהבת ציון דרוש ד'.

ה"ו אימתי היה איוב רשב"ל בשם בר קפרא בימי אברהם אבינו היה הדא הוא דכתיב איש היה בארץ עוץ איוב שמו וכתיב את עוץ בכורו, וכ' בק"ע דבכורו לשון חשיבות וזהו שהוגד לאברהם שעוץ בכורו של נחור ע"כ, וקשה דא"כ מדוע קאמר בר קפרא בלשון שהיה בימי אברהם, ואכתי לא ידעינן מי היה, הי"ל לאמר איוב בן אחיו של אברהם היה והוה ידעינן נמי כל יחוסו עד אדם הראשון, כיון דלפי פירושו היה איוב בן נחור אחי אברהם וממילא הוה ידעינן דבימיו היה.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה