אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת נזיר · פרק ראשון
ה"א כתיב איש כי ידור נדר מה ת"ל נדר אלא מיכן שכינוי נדרים כנדרים, וקשה הא כתיב נמי ואשה כי תדור נדר, ואפשר דלהירושלמי אתא חד מינייהו שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור, וסרה בזה קושית הש"ק, וע"ע בירושלמי נדרים רפ"ק ובספרי ר"פ מטות בפסוק ואיש כי ידור נדר ובזרע אברהם ובהתוה"מ שם.
ה"ב האומר הריני מיץ של ערלה לא אמר כלום חברייא אמרין מחלוקת כר"ש דתנינן תמן שבועה שלא אוכל ואכל נבלות כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ד.
ה"ג ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים מה ימים שנאמר להלן שלשים אף ימים שנאמר כאן ל', ע' בס' האשכול ח"ב סי' מ"ה ובנחל אשכול שם.
שם לא נחלקו ר' ישמעאל ור"ע על האומר הריני נזיר שלשים יום ויום אחד שאינו נזיר אלא אחת ועל מה נחלקו על האומר הרני נזיר שלשים יום ועוד יום אחד כו', הארכתי בזה בחידושי לערכין י"ט ע"א ולמנחות ט"ו ע"ב וע"ע בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ס"ח ובנחל יצחק סי' ס"א ענף ב' וע' עוד מש"כ בחידושי לירושלמי לעיל בנדרים פי"א ה"ו וע"ע באור שמח פ"ג ה"ד מנזירות.
ה"ד א"ר מני מטילין אותו לחומרין בתחילה רואין אותה כאילו מלאה אתרוגין ואח"כ רימונים כו' ואח"כ חרדל, הנה בירושלמי נשמר בזה נמי מקושית הבבלי ד"ח ע"א דליחזיה כאילו מלאה קישואין ודילועין ותהוי ליה תקנתא ע"ש. וע"ז משני דכמו דבודקין את האומר הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה אולי יאמר אחת גדולה נזרתי ואז יהיה נזיר ל' יום. כמ"כ בודקין אותו כשאמר סתם נזרתי דאפשר היה כוונתו על מלאה אתרוגין כו' עד חרדל.
ואין להקשות הלא נזירות ספיקא דאורייתא היא ואמאי לא ניזיל בה לחומרא לכתחילה, די"ל דל"ד לכל ספיקא דאורייתא דגבי נזירות תנן בהדיא במס' טהרות פ"ד מי"ב ספק נזירות להקל, ואפשר דהטעם דאם נחמיר עליו לחייבו בנזירות מספק הלא יצטרך ג"כ להביא מספק קרבן נזירות בעזרה ונאכל, וע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' קל"א.
ה"ה ר"ש אומר חוטאים היו שהיו נודרים בנזיר שנאמר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש כו', ע' בתוס' לעיל ד"ב ע"ב ד"ה ואמאי ובמש"כ בחידושי שם ובאריכות קצת בדבר נחמד בגמרא שם בס"ד.