אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת נדרים · פרק ראשון
ה"א ר' בא בשם ר' יוחנן ורב תריהון אמרין והוא שיהא נדור באותו היום ר' יוסי בעי אם בשיהא נדור באותו היום ל"ל איסר וימר כאותו היום כו', ע' בת' בית דוד סי' י"ג.
שם ר' יוסי פתר לאסור איסר הרי הוא עלי אסור הרי עליו אסור כו', ע' אור שמח פ"ה ה"ד מה' שבועות.
שם מנודה אני לך ר"ע היה חוכך בזה להחמיר לוסר את כל נכסיו כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' קרח סי' ק"ל אות ה' ובכפתור ופרח פ"ה.
ה"ב ימינא ה"ז שבועה שמאלא ה"ז שבועה א"ר מתניא דכתיב וירם ימינו ושמאלו השמים וישבע בחיי העולם, וקשה דילמא שאני התם דנשבע בחיי העולם. ומאי ראיה לימין ושמאל בעלמא דהוי שבועה, ועוד דהתם משום דהרים ימינו ושמאלו לשמים, והוי כעין שתפוס בשערו דגבי נזירות בנזיר ד"ב ע"ב, ומה ענין זה לאומר ימין או שמאל סתמא, ומשמע דמשו"ה נאיד בבבלי נזיר ד"ג ע"ב מילפותא דהאי קרא ונקיט מקרא דנשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תר"ו.
ה"ג כאישים כשלהביות של אש, וקשה מנ"ל להירושלמי דכוונת המשנה כאישים על השלהבת דילמא על גחלת של הקרבן, ונ"מ דהא צריך להיות בדבר הנדור ולא בדבר האסור, ובגחלת המזבח יש איסור תורה בהנאתו דהא צריך להביא קרבן מעילה, משא"כ בשלהבת דרק איסור דרבנן איכא דלא נהנין ולא מועלין כדתנן בביצה ל"ט ע"א, וע' בתוס' שבת כ"א ע"א ד"ה שמחת ובסוכה נ"ג ע"א ד"ה אשה ובמש"כ בחידושי שם.
ה"ד חליל החליל כחליל בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר, וכ' בפ"מ דאין כאן משמעות קרבן ולא מיקרי משמשי מזבח עכ"ל, וקשה ניהי דעצם שימוש החליל לשירה עבידא וקול מראה וריח לית בה מעילה. אכן, ניהי דמעילה ליכא אבל איסורא איכא כדאמרינן בפסחים כ"ו ע"א וע' תוס' סוכה נ"ג ריש ע"א וא"כ הוא נודר בדבר האסור, ומכש"כ למ"ד בסוכה נ"א ע"א דעיקר שירה בכלי, וא"כ איך מוציאו לגמרי מכלל משמשי מזבח. ואפשר בכוונתם דלא די בשימושו שיהיה חל עליו שייכות אל הקרבן, ולפ"ז לא הוי לא דבר הנדור ולא דבר האסור אלא כסתם כלי.