אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת נדה · פרק שלישי
ה"א המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה ר' יהודא אומר בין כך ובין כך טמאה, ע' ראב"ן סי' של"ז ובת' מהר"ח או"ז סי' קי"ב ובעונג יו"ט סי' פ"ד.
שם א"ר יוחנן לא טימא ר' יודא אלא כגון ארבעה מיני דמים כו', ע' בקונטרס שערי קרטין סי' א'.
שם דם יהיה זובה בבשרה לא מה שבשפיר ולא מה שבחתיכה, ע' ח"ס חי"ד סי' קע"א.
ה"ב המפלת דם יבש ר' לעזר אומר טמאה ריב"ח אמר טהורה כו', ע' אור שמח פ"ה הי"ד מאסו"ב.
שם כל הן דתנינן תשב לזכר ולנקבה י"ד טמאין וכ"ו טהורין נותנין עליה חומרי זכר וחומרי נקבה הדא דתימר לביתה אבל לטהרות תשב לנקבה, ע' בס' האשכול ח"א סי' ל"ח ובנחל אשכול שם אות ח'.
שם מעתה הפילה דמות הר תהא טמאה לידה שנייא היא שאין כתיב בהן יצירה מתחילת ברייתו של עולם, ע' אור שמח פ"ב ה"ז מה' עכו"ם.
שם כולו אדם ופניו בהמה עומד וקורא בתורה ואומרים לו בא לשחטך כולו בהמה ופניו אדם עומד וחורש בשדה ואומרים לו בא חלוץ או יבם כו', ע' אור זרוע ח"ב סי' תכ"ד.
ה"ג בדין היה אפילו שלדו קיימת יהא טהור ולמה אמרו טמא מפני כבודו כו' עמש"כ בחידושי עה"ת פ' בהעלותך בזה בארוכה וע"ע באור שמח פ"ד ה"כ ממאכא"ס.
ה"ד בשלשה מקומות נקרא ר' יהודא הנשיא רבותינו בגיטין בשמן ובסנדל כו', ע' תוס' ע"ז ל"ו ע"א ד"ה אשר לא ובמה שהאריך בזה בדורות הראשונים סוף ימי התנאים פט"ו וע"ע בירושלמי סנהדרין פי"א סוף ה"ג ובתשב"ץ ח"א סי' קל"ו ובנובי"ק חי"ד סי' מ"ב.
שם א"ר יוחנן דר"ש היא דר"ש אומר נימוק הוולד עד שלא יצא כו', ע' נועם ירושלמי תרומות פ"ה.
ה"ה איתפלגון ר' יוחנן ור' לעזר ר"י אמר ראשו כרובו ר' לעזר אמר ראשו כאחד מאבריו כו', ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ז' ובת' הגרע"א סי' קנ"ח.