אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת נדה
פרק ראשון
ה"א בדקה ומצתה ספק פשיטא אינה כפקידה למעט מעת לעת כו', ע' בס' תשובות לשואל סי' י"א.
שם הדא אמרה ודאי מגעה ברשות הרבים טמא, ע' בס' האשכול ח"א סי' ל' ובנחל אשכול שם.
שם רבי יודן בעי בדקה חלוקה שחרית ומצתה טהור ובמנחה ומצאת עליו כתם כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"א סי' ל"ב ובאור שמח פ"ט הכ"ט מאסו"ב.
ה"ב כל ימים שהיה ר"א קיים היתה הלכה כר' יהושע משמת ר"א הנהיג ר"י הלכה כר"א מה נן קיימין אם בששמע ר"א מפי אחד ור"י מפי שנים כו', ע' בת' שאילת דוד ח"א בקונטרס מקור בית אב להלכה ודרכי ההוראה בהגה"ה שם.
ה"ג על דעתיה דרב דהוא אמר מעיין אחד הוא כו' על דעתיה דלוי דהוא אמר שני מעיינות הן אפילו לא הפסיקה דם טוהר תהא דייה שעתה א"ר מנא טעמא דלוי שמתוך שהיא מתרגלת בדמים טהורין היא מתרגלת בדמים טמאין כו'. ע' ח"ס חי"ד סי' קנ"ד.
שם אין האשה יולדת אלא לרע"א או לרע"ב או לרע"ג או לרע"ד כו' והנה עפ"ז משכחת לה דקים לו בגוה שכלו לו חדשיו כדכ' באו"ז ח"א סי' תרי"ג וע' בת' הריב"ש סי' תמ"ו ובת' מהר"י מינץ סי' וא"ו.
ה"ד יונק הוא התינוק והולך עד כ"ד חדש שלימין מיכן והילך כיונק שקץ דברי ר"א ר' יהושע אומר יונק הוא התינוק והולך אפילו ארבע או חמש שנים פירש אין מחזירין אותו כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ע"ט.
שם בד"א בזמן שפירש מתוך בוריו אבל אם פירש מתוך חוליו מחזירין אותו מיד, ע' בס' תשובות לשואל סי' כ"א.
שם תני רבי הושעיה ילדה ואח"כ נתגיירה אין לה דם טוהר כו'. ע' מל"מ פ"ד ה"ה מאיסורי ביאה ובח"ס חי"ד סי' קנ"ב ובעמק יהושע סי' כ"ב ובנועם ירושלמי חלה פ"ג.
שם תמן יחידין אינון אית מימר נצרפה דעתו עם ר"מ ורבו על ר' יוסי נצרפה דעתו עם ר' יוסי ורבו על ר"מ אית לך מימר הכא נצרפה דעתו עם ר' לעזר ורבו על חכמים, ע' בת' שאילת דוד קונטרס החדושים דף ע"ג ע"א.
ה"ה ר' יודן בעי ראת ראייה ראשונה ושנייה והפסיקה שלש עונות ולא ראת ואח"כ ראת כווסת ארוכה היא שתטמא מעל"ע או כהפסק עונה היא שתהא דייה שעתה, ע' אור שמח פ"ד סוף ה"ה ממטמאי מו"מ.
ה"ו ובתולה שדמיה טהורין כיני מתניתא תינוקתא שלא הגיע זמנה לראות ונשאת, ע' אור שמח פ"ד הי"ד מאסו"ב.
פרק שני
ה"א ר' ירמיה בשם רב בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה חזקת הגוף כבדוק הוא, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' י"ז.
ה"ב בעון קומי ר"נ בר יעקב מהו שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאום כו', ע' אור שמח פ"ד הי"ד מאיסורי ביאה.
שם א"ר יוסי בי ר' בון משל לשמש ועד שהיו עומדין תחת השקוף יצא השמש ונכנס העד זה היותיאום, ע' נועם ירושלמי בכורים פ"ב.
ה"ג א"ר יוסי בי ר' בון אין זה אחר זמן אלא אחר אחר זמן ואי זהו לאחר זמן כדי שתפשוט את ידה ותטול את העד מתחת הכר אבל אחר אחר זמן בעלה טהור, ע' בת' פני יהושע יו"ד ח"ב סי' כ"ט ובת' שיבת ציון סי' ל"ו ל"ז.
ה"ד אשה שאין לה ווסת אסורה לביתה עד שעה שתבדוק והתנינן כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן פתר לה בבאין מן הדרך כו', ע' באשכול ח"א סי' ל"ב וסי' ל"ג.
שם א"ר יוחנן שונה אני אפילו לאחר שלש שנים מותר ובלבד באשה שיש לה וסת כו', ע' אור זרוע ח"א סי' שנ"ז.
ה"ה מתניתא בשנמצא מפתח עלייה ולפנים א"ל אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים בודאי היא אלא כן אנן קיימין בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ מיליהון דרבנן פליגין כו', ע' בס' תשובות לשואל סי' י"א.
ה"ו מניין לחמשה דמים טמאין מן התורה אריב"ל והיא גילתה את מקור דמיה וטיהרה ממקור דמיה כו', ע' אור שמח פ"ה הי"ד מאיסורי ביאה.
ה"ז רבי אבון רבי שמי בשם ר' אחא מן בגין דאנן ידעין דר' חנינה כשר בגין כן אנן סמכין עלוי ר' חנינה הוה שרי בציפורין כו' ע' אור זרוע ח"א סי' שמ"ז.
פרק שלישי
ה"א המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה ר' יהודא אומר בין כך ובין כך טמאה, ע' ראב"ן סי' של"ז ובת' מהר"ח או"ז סי' קי"ב ובעונג יו"ט סי' פ"ד.
שם א"ר יוחנן לא טימא ר' יודא אלא כגון ארבעה מיני דמים כו', ע' בקונטרס שערי קרטין סי' א'.
שם דם יהיה זובה בבשרה לא מה שבשפיר ולא מה שבחתיכה, ע' ח"ס חי"ד סי' קע"א.
ה"ב המפלת דם יבש ר' לעזר אומר טמאה ריב"ח אמר טהורה כו', ע' אור שמח פ"ה הי"ד מאסו"ב.
שם כל הן דתנינן תשב לזכר ולנקבה י"ד טמאין וכ"ו טהורין נותנין עליה חומרי זכר וחומרי נקבה הדא דתימר לביתה אבל לטהרות תשב לנקבה, ע' בס' האשכול ח"א סי' ל"ח ובנחל אשכול שם אות ח'.
שם מעתה הפילה דמות הר תהא טמאה לידה שנייא היא שאין כתיב בהן יצירה מתחילת ברייתו של עולם, ע' אור שמח פ"ב ה"ז מה' עכו"ם.
שם כולו אדם ופניו בהמה עומד וקורא בתורה ואומרים לו בא לשחטך כולו בהמה ופניו אדם עומד וחורש בשדה ואומרים לו בא חלוץ או יבם כו', ע' אור זרוע ח"ב סי' תכ"ד.
ה"ג בדין היה אפילו שלדו קיימת יהא טהור ולמה אמרו טמא מפני כבודו כו' עמש"כ בחידושי עה"ת פ' בהעלותך בזה בארוכה וע"ע באור שמח פ"ד ה"כ ממאכא"ס.
ה"ד בשלשה מקומות נקרא ר' יהודא הנשיא רבותינו בגיטין בשמן ובסנדל כו', ע' תוס' ע"ז ל"ו ע"א ד"ה אשר לא ובמה שהאריך בזה בדורות הראשונים סוף ימי התנאים פט"ו וע"ע בירושלמי סנהדרין פי"א סוף ה"ג ובתשב"ץ ח"א סי' קל"ו ובנובי"ק חי"ד סי' מ"ב.
שם א"ר יוחנן דר"ש היא דר"ש אומר נימוק הוולד עד שלא יצא כו', ע' נועם ירושלמי תרומות פ"ה.
ה"ה איתפלגון ר' יוחנן ור' לעזר ר"י אמר ראשו כרובו ר' לעזר אמר ראשו כאחד מאבריו כו', ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ז' ובת' הגרע"א סי' קנ"ח.
פרק רביעי
ה"א דם נדה זהום דם בתולים אינו זהום דם נדה אדום דם בתולים אינו אדום דם נדה מן המקור דם בתולים אינו מן המקור אלא מן הצד, הנה כמו הכא כן בתוספתא פ"ט נשנו הני כללי סתמא אבל בבבלי ס"ה ע"ב הן בשם ר"מ וע"ש תוד"ה וכולן ובראב"ד פ"ה הי"ב והכ"ד מאסו"ב ובכ"מ שם הי"ח.
ה"ב בנות צדוקין בזמן שנהגו ללכת בדרכי אבותן הרי הן ככותיות פירשו ללכת בדרכי ישראל הרי הן כישראל ר' יוסי אומר לעולם הן כישראל עד שיפרשו ללכת בדרכי אבותן, לכאורה איכא למידק מ"ש דבעירובין ס"ח ע"ב ס"ל לת"ק דצדוקי הרי הוא כנכרי ור"ג אומר צדוקי אינו כנכרי כו' ע"ש, אבל אין שום זכר שם לעשותו ככותי ושיהיה דין כותי משונה מנכרי לענין ביטול רשות, וכן ד' יוסי דס"ל הכא לעולם הן כישראל כו' מדוע לא פליג התם גבי ביטול רשות לעשותו כישראל. ובע"כ דדוקא גבי איסור נדה מצאו צדדי השתוות לצדוקים עם כותים מה שלא מצאו במקום אחר, ועפ"ז יש מקום עיון ברא"ש עירובין שם פ"ו סי' י"ג ע"ש וצ"ע כעת.
ה"ג ומודים ביולדת בזוב שהוא מטמא לח ויבש, ע' בס' העתים ה' ערבי שבתות מה שהביא בשם רבינו חננאל גאון ז"ל ובעתים לבינה שם.
ה"ד המקשה נדה קישת שלשה ימים מתוך אחד עשר שפת מעל"ע וילדה ה"ז כיולדת בזוב דברי ר"א ר"י אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו ששפת מן הצער אבל לא מן הדם, ע' בס' האשכול ח"א ס"ס ל"ז ובראב"ן סי' שכ"ה ובת' פני יהושע יו"ד ח"ב סי' ל'.
ה"ה וכמה היא קשויה רמ"א אפילו ארבעים וחמשים יום ר' יהודא אומר דיה חדשה ר' יוסי ור"ש אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות, ע' אור זרוע ח"א סי' של"ט.
ה"ו המקשה בתוך שמונים של נקבה כל דמים שהיא רואה טהורין עד שיצא הולד ור"א מטמא ע' ראב"ן סי' ש"ל ובתפארת ישראל לה' נדה מהגאון בעל כו"פ סי' קצ"ד ס"ג.
ה"ז כל אחד עשר בחזקת טהרה כו'. ע' תרומת הדשן סי' רמ"ז ובאור שמח פ"ח ה"ח מאיסורי ביאה ושם ס"ט הכ"ט.
סוף הספר