אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת כתובות · פרק ראשון
ה"א אילין דכנסין ארמלין צריך לכונסה מבעוד יום שלא יהא כקונה קנין בשבת, ע' בס' המנהיג ה' שבת סי' ע"ז ובת' הרמ"א סי' קכ"ה ובשעה"מ וטעם המלך קונטרס חופת חתנים סעיף ג' ובת' באר יצחק חא"ח סי' ט"ו וע"ע בח"ס חא"ח סי' קמ"ה.
שם מן הסכנה ואילך נהגו לשאת בשלישי ולא מיחו בידן חכמים בשני אין שומעין לו ואם מפני האונס מותר כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תרט"ו. שם אסור לאדם לישא אשה בערב שבת כו', ע' מג"א סי' תמ"ד סק"ט ובאבן העוזר שם ובש"ק לירושלמי תענית ספ"א ובמש"כ בחידושי שם וע"ע באו"ז ה' סוכה סי' רפ"ט ובת' שבות יעקב יו"ד ח"א סי' ס"ז ובאו"ז ח"ב סי' שי"ן וע"ש עוד סי' תמ"ח.
שם לפיכך אין דנים לא בע"ש ולא בעי"ט כו' כאן להלכה כאן לדברי תורה, ע' כפתור ופרח ספי"ב.
שם רבי יונה בשם רבי קריספא בוגרות כחבית פתוחה היא הדא דאת אמר שלא להפסידה מכתובתה אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה כו', ע' מל"מ פי"ח ה"י מאיסורי ביאה ובנובי"ת חאה"ע סי' י"ד ובעונג יו"ט סי' קע"א ובת' אחיעזר ח"א ס' ז'.
שם על דעתיה דר' לעזר בוגרות אימתי היא נישאת בתולה מן הנישואין אימתי היא נישאת כו', ע' אור שמח פכ"ד ה"ד מה' אישות.
שם משה התקין שבעת ימי המשתה ושבעת ימי האבל כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ג ובהעמק שאלה לשאילתות פ' חיי שרה סי' ט"ז אות א'. שם תני אומרים ברכת חתנים כל שבעה כו', בתורת האדם להרמב"ן ענין התחלת האבילות גריס תניא ר"מ אומר ברכת חתנים כל שבעה כו', וע"ע ירושלמי מגילה פ"ד ה"ד.
ה"ב חונה בשם שמואל בשקל הקדש רבי בא בר בינא אמר מטבע יוצא כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' במדבר סי' קי"ז אות א'.
שם חרש שנשא פיקחת אין לה עליו מזונות ולא כתובה ואם מתה הוא יורשה כו', ע' אור שמח פי"א ה"ז מה' אישות.
שם א"ר אבין אקרא לאלוקים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין ב"ד לעברו הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין. ע' בת' מהר"י מינץ סי' ט' ובס' עמק הלכה סי' כ"א ובת' מקום שמואל בחידושי דינים ליו"ד סי' נ"ז ובברכי יוסף או"ח סי' נ"ה סק"ח וע"ע בס' האשכול ח"א סי' ל"ו ובת' באר שבע סי' י"ד.
ה"ג א"ר יוסי ב"ר אבין ואפילו תימא בכדרכה קטן ביאתו ביאה אבל אין בו כח ליגע בסימנין, ע' בתוס' י"א ע"ב ד"ה ושמואל.
שם וכי בבתולין הדבר תלוי הרי בוגרת אין לה בתולים כו', ע' יבמות נ"ט ע"א ובת' פנים מאירות ח"א סי' ה'.
שם והוא אשה בבתוליה יקח עד שתהא בתולה משני צדדיה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף רל"א.
שם ודכוותה בתולה ואיש לא ידעה בתולה מכדרכה ואיש לא ידעה שלא כדרכה. ע' פרקי דר"א פט"ז ובביאור הרד"ל שם.
ה"ד א"ר יודן וכי בקנס הדבר תלוי הרי בוגרות אין לה קנס וכתובתה מאתים כו', וכה"נ לעיל בפרקין ה"ב וע' באור שמח פ"א ה"ט מה' נערה.
שם תני טענת בתולים עד שלשים יום דר"מ וחכ"א מיד מה אנן קיימין אם בשבעל מיד אם בשלא בעל אפילו לאחר מיכן עד כמה אלא כן אנן קיימין בסתם ר"מ אומר חזקה אדם מעמיד עצמו שלשים שים יום ורבנן אמר אפילו יום אחד אין אדם מעמיד את עצמו, הנה עצם לשון הברייתא נשתנית הכא מכפי שהיא בבבלי יבמות קי"א ע"ב וע"ש בתוס', וממילא אינה מתאמת עם אוקימתא דהכא ועמש"כ בחידושי שם.
ה"ה אע"פ שבטל השמד המנהג לא בטל, ע' תוס' ר"ה ל"ב ריש ע"ב ובעתים לבינה על ס' העתים סי' ק"מ.
ה"ו ר' ירמיה בעי מעתה אין טענת בתולים לא כר"ג וכר"א אלא כר' יהושע כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רכ"ט.
שם תמן תנינן היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראייה ר' לעזר שאל לר' יוחנן מתניתא דר"ג ור"א דלא כר' יהושע כו', וקשה הלא שני סוגים נפרדים הם דגבי מומין י"ל חזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו והאי ראה וניפייס הוא וי"ל ג"כ דאין אדם מפייס במומין כדאמרינן בבבלי ע"ה ע"ב, משא"כ באומרת נאנסתי הלא מצא פתח פתוח ואסור לקיימה משום ספק סוטה כדאמר ר' לעזר גופיה בסוגיין, ועוד דהתם סמיא בידיה להתפייס אם ירצה משא"כ הכא דאיסרא רכיב עליה כנ"ל. ועוד אף אם נימא דנפייס במומין או לא, הוא רק לגבי דידן אצל הכלל, אבל בנוגע לפרט הלא השכל נמשך הרבה אחרי הרצון והיא לנפשה חשבה אפשר אם היה יודע לכתחילה במום זה לא היה נתרצה, אבל בדיעבד יתרצה שיחשוב הלא אנכי לא עשיתי בעצמי מום זה ומן השמים הוא והיא לא גרמה לזה, לא כן באומרת נאנסתי כמו שהוא ספק תחתיו ספק אינו תחתיו כמ"כ הוא ספק באונס ספק ברצון, וספק זה היא שגרמה, עד דמשו"ה אוסרה ר' לעזר גופיה משום ספק סוטה, וא"כ ירא לנפשו על להבא אולי תזנה ג"כ כשישאנה בהחלט, אבל גבי מומין כל הספק הוא על שעבר, וממילא כל החילוקים נוגעים לטענת הכתובה וצ"ע כעת.
ה"ז ר' הונא בשם ר"ז לא אמר כן אלא היא אומרת מוכת עץ אני כן אתניתי עמך והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את לא אתניתי עמך כלום, לכאורה קשה נהימנינן לה במגו דאי בעי אמרה מוכת עץ אני תחתיך כדלעיל י"ב ע"ב וע"ש רש"י ד"ה אלא דאיכא מגו, והיא טענה יותר טובה דלא יוכל להכחישה מטענת תנאי שיוכל להכחישה, ואפ"ל דמגו להוציא הוא כדכ' התוס' ד"ט ע"ב ד"ה לא, ועוד דלא אמרינן מגו דלא שכיח כדכ' התוס' י"ח ע"ב ד"ה מחמת, וע' בש"ך חו"מ סי' פ"ב ובתומים שם.
ה"ח מהו מדברת נבעלה ולמה תנינן מדברת לשון נקי כו', ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ס ובאבני מלואים סי' ז' סק"ו וסק"ז.
ה"ט א"ר לעזר הכל מודין בוולד שהוא שתוקי ותני כן בד"א בעדות אשה גופה אבל בולד הכל מודין שהוא שתוקי א"ל ר' יוחנן שתוקי סתם מצינו שתוקי כהן גדול היך עבידא סיעה של כהנים עוברים ופירש אחד מהן ובעל הרי מצינו שתוקי כהן גדול כו', ע' בת' הריב"ש סי' רכ"ט רל"א ובת' הרמ"א סי' ס"ט.
ה"י רב יהודא בשם רב כהן קרונה של ציפורן הוה עובדא כו' מודה ר' יהושע באנוסה, ע' בת' חמדת שלמה סוף חא"ח.
שם קרונה של צפורן לאו רה"ר הוא א"ר יוסי מכיון ששניהן יכולין להתייחד כמאן דהוא רשות היחיד, עי' בת' אחיעזר ח"א סי' ז'.