אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת בבא קמא › פרק תשיעי

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת בבא קמא · פרק תשיעי

פרק שמיני

ה"א מאן תניתה ר' יעקב דתני זה הכלל שהיה ר' יעקב אומר כל גזילה שהיא קיימת בעיניה ולא נשתנית מברייתה אומר לו הרי שלך לפניך, ע' משך חכמה לפ' מצורע בפסוק ואיש אשר יגע במשכבו,

ה"ב רב הונא אמר בשגזל עגל ונעשה שור אבל גזל שור והזקין אומר לו הרי שלך לפניך שמואל אמר אפילו גזל עגל ונעשה שור אומר לו הש"ל, ע' אור שמח פ"ב הי"ד מה' גזילה.

ה"ג חילפי אמר נשבע לו קודם הפסח אחר הפסח משלם לו חמץ יפה, הנה חילפי איירי דוקא בנשבע לו קודם הפסח דבשעת השבועה היה על החמץ דין ממון. אבל אם השבועה היתה לאחר שחל על החמץ איסור הנאה, זו היא בעיא דרבא בבבלי ק"ה ריש ע"ב, וע' מל"מ פ"ג ה"ה מה' גזילה וע"ע בקצוה"ח סי' שס"ג סק"א ובפ"ת שם ובנועם ירושלמי שילהי שביעית.

ה"ד רב הונא אמר והוא שקבע בו מסמר האחרון כדי לזכות לכליו ע' במה"פ ובעין יצחק אה"ע ח"א סי' ע"ו.

ה"ה א"ר נסא בשעה שקיים שליחותו לא נתכוין המוכר לזכות לבעל המעות לא קיים שליחותו נתכוין לזכות ללוקח ומה חולק עמו אמר הואיל ובאת לו הנייה מתחת ידו אף הוא חולק עמו, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' רל"ה ובמחנה אפרים ה' שלוחין סי' י"ז י"ח ובנועם ירושלמי דמאי ספ"ו.

ה"ו כיני מתניתא עד שיתמעט חומש האחרון פחות מש"פ א"ר יונתן בנתינת החומש נעשה חומש קרן, וכ' בפ"מ קס"ד דלכל מילי הוי כקרן וכדיניה שצריך להוליך אחריו אפילו למדי כו' ע"כ, הנה התוס' ק"ד ע"ב ד"ה נתן כתבו הכי אליבא דאמת וז"ל וה"ה אם נשבע על החומש דיוליכנו אחריו למדי דכיון שנשבע עליו נעשה כגזלן ע"ש ומובא ג"כ במה"פ, והוא כדאמר ר' יונתן בנתינת החומש נעשה חומש קרן, אבל לע"ד בלתי מובן מאי חידושא ואיך יוכל להיות אחרת הלא כיון דרחמנא אמר וחמישיתיו יוסף עליו להורות דחומש כמותו כדאמרינן בב"מ נ"ד ע"ב, ומקור זה כתב הרמב"ם אהאי דינא בפ"ז הי"ב מגזילה ע"ש, והשתא מאן חשוב מאן ספון להפריד דין החומש מדין הקרן גם להוליך אחריו למדי, כיון דמדין התורה נעשה קרן אחר השבועה וצ"ע כעת.

ה"ז תני אין מקבלין פקדון מנשים ועבדים וקטנים קיבל מאשה יחזור לה מתה יחזיר לבעלה כו', ע' בת' הרא"ש כלל ס"ד סי' א' ובת' הרשב"א ח"ד סי' א' ובמיוחסות סי' ס"ד ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' שי"א ובת' הריב"ש סי' נון.

ה"ח א"ר ירמיה חמי היך תנינן הכא האומר לבנו קונם שאת נהנה לי כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ד.

ה"ט דריש ר"ע כשבא מזופרין במה הכתוב מדבר בגוזל את הגר ונשבע לו ומת שמשלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנאמר ואם אין לאיש גואל וגו' אין לך אדם בישראל שאין לו גואל אלא זה הגר כו' ע' ספרי פ' נשא פיסקא ד' ובמפרשים שם ובמש"כ בחידושי לבבלי ק"ט ע"א.

ה"י זאת אומרת אנשי משמר שזכו במשמר שלא בשבתן מוציאין אותן מידן. וקשה מה חידוש לאמר זאת אומרת, הלא המשמרות היו ממה שתיקן משה רבינו ונתחלקו על עשרים וארבע ע"י דוד ושמואל, ובבית שני נתחלקו ע"י נביאים כדאמרינן בתענית כ"ז ע"ש, והשתא אם אנשי משמר יכולין לזכות ממה שאינן במשמרתן מה הועילו חכמים בתקנתם, וממילא מובן שאם זכו שמוציאין מידן. והא ראיה דאיצטריכו קראי דובא בכל אות נפשו ושרת ל כהן שיוכל להקריב קרבנותיו בכל שעה שירצה ועבודתו ועורו שלו מדכתיב ואיש את קדשיו לו יהיו כדאמרינן בבבלי ק"ט ע"ב וע' דש"י זבחים ק"ב ע"ב ד"ה ומה אם, משמע דאל"ה גזל הוא בידו וצע"ק.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה