אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
יבמות · פרק ששי
ה"א הוון בעיי מימר בפיקח שיש בו דעת שהוא קונה בין לדעת בין שלא לדעת וחרש שאין בו דעת לא יקנה אלא לדעת אשכח תני ר' חייה כו', ע' עונג יו"ט סי' קע"ט ובאור שמח פ"ב ה"ד מה' יבום.
שם ויבמה אפילו מן הצד יבמה יבא עליה ביאה גמורה ולקחה לו לאשה ביאה שאינה גמורה ויבמה אפילו בהערייה אי זו היא הערייה כו', ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' כ"ג ובאור שמח פי"ז הי"ג מאסו"ב.
שם א"ר מתנייא מה פליגין בבא עליה עודה בבית אביה אבל בא עליה עודה בבית בעלה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים, ע' אור שמח פ"ב ה"ב מה' סוטה.
שם בת ישראל פיקחת שנתארסה לכהן פקח לא הספיק לכונסה לחופה של נישואין עד שיחרש הוא או עד שנתחרשה היא אינה אוכלת בתרומה, ע' אור שמח פ"י ה"ב מה' אישות.
ה"ב וכן הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה או פסולות אלמנה לכהן גדול כו', וכ' המפרשים דהאי וכן הבא כו' קאי על כל הביאות הגרועות השנויות ברישא ע"ש, והוא דלא כדאמרינן בבבלי נ"ו ע"ב דהאי וכן לא קאי אשוגג ואנוס אלא אהעראה ושלא כדרכה ע"ש, ופירושם מתאים לסוגיא דירושלמי לפ"מ דסמכו כן בגמרא קיחה דאנוסה לכהן גדול אהא דמשנתנו ע"ש.
ה"ג מ"ט דרבנן נאמר כאן הוייה ונאמר להלן הוייה כי יהיה נערה מאורסה לאיש מה הוייה שנאמר להלן אירוסין אף כאן אירוסין מ"ט דר"א ור"ש נאמר כאן הוייה ונאמר להלן ובת כהן כי תהיה לאיש זר מה הוייה שנאמר להלן נישואין אף כאן נישואין, ולכאורה יל"ד טובא הלא אין אדם דן גז"ש מעצמו רק קבלה מסיני איזו תיבה נכתבה לגז"ש כדפירש"י בקידושין י"ז ע"א ע"ש, וכיון דשתי הגז"ש מכחישות זו את זו הלא נופל על אחת ספק של קבלה בטעות, ולפי דלא ידעינן איזו היא לא נילף מינייהו כל עיקר. ומזה ראיה למש"כ התוס' בשם ר"ת בשבת צ"ז ע"א שהיה להם בקבלה מנין הגז"ש שבכל התורה וזו היתה יתירה על החשבון לפיכך לא קיבלה ר' יהודה בן בתירא ע"ש, ומזה מוכח דעצם הגז"ש לא בטלה רק כל אחד החזיק לפ"מ שקבל מרבו והרשות היה בידו שלא לקבל מרב אחר, כמו דריב"ב לא גמיר הגז"ש דר"ע קבל מרבו כנ"ל.
שם מה טעמון דרבנן לאיש לאיש המאכיל כו', ע' ספרא אמור פרשה ה' משנה ז' ובמפרשים שם ובאור שמח פי"ח ה"ב מאסו"ב.
ה"ד אנוסתו ומפותתו לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו כו', ע' מה שהארכתי בזה בחידושי לבבלי נ"ט ע"ב.
שם הדא מסייעא למ"ד חליצה פטור ברם כמאן דמר חליצה קניין כו', ע' עונג יו"ט סי' צ"ה.
ה"ה תני ר' לעזר אומר אף הפנוי הבא על הפנויה לא לשום אישות ה"ז בעילת זנות א"ר בא בר ממל הדא אמרה כהן שקידש אשה בבעילה אינו כבא על הבעולה, ע' בת' אחיעזר חאה"ע ס"ס ד' וע"ע באור שמח ר"ה אישות.
ה"ו בני בנים כבנים בני בנות אינן כבנים, עמש"כ בספרי עה"ת ר"פ ברכה וע"ע בס' תשובות לשואל ס"ס י"ט.
שם ר' אמי בשם רשב"ל טעמא דהן תנייא מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען צא שנים שעשה בחוץ לארץ ותני כן חלתה היא או שחלה הוא כו', ע' בת' חכם צבי סי' מ"א.
שם לשלישי יש לה כתובה לרביעי ולחמישי אין לה כתובה כו', ע' בס' אור גדול סי' מ"א.
שם א"ר נתן מעשה שהלכתי לקיסרין כו' רביעי הביאתו לפני נסתכלתי בו ולא ראיתי בו דם ברית כו', ע' בת' עין יצחק חי"ד סי' כ"ה ובמש"כ בחידושי לחולין מ"ז ע"ב.
שם היו לה בנים ומתו מונה משעת מיתה, ע' בחידושי הרשב"א בסוגיין ובנוב"י מ"ת חאה"ע סי' ק"ב.
שם ר' לעזר בשם ר' חנינה הלכה כר' יוחנן בן ברוקה א"ל ר' בא בר זבדא עמך הייתי לא איתאמרת אלא אם היתה תובעת להנשא הדין עמה, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' סי' י"ח אות ז'.