אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
יבמות · פרק אחד עשר
ה"א א"ר לעזר סומכוס ור' יוחנן בן נורי שניהן אמרו דבר אחד כו' ר' יודה בן פזי בשם ר' יוחנן מודה סומכוס בראשונה אשכח תני עוד היא מחלוקת, ע' אור שמח פ"ב ה"ח מאסו"ב.
שם עד כדון לאזהרה לעונש מנין א"ר שמואל בר רב יצחק הנה מהנה זימה מזימה כו', ע' נועם ירושלמי ערלה פ"ב.
שם מודה ר' יהודה במכות מודה ר"י בקרבן מודה ר"י בשאר כל הספקות שהוא פטור, ע' אור שמח פ"ו ה"ג מאיסורי מזבח.
שם מודה ר' יהודא שאם קידשה שתפסו בה קידושין. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ה אות ד'.
ה"ב והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי ריה"ג רע"א אביו ואמו קלל כו' מה פליגין בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה כו'. ע' אור שמח פ"א ה"י מה' בכורים.
שם גר שנתגייר והיה נשוי אשה ובתה או אשה ואחותה כונס אחת ומוציא אחת בד"א שלא הכיר אחת מהן משנתגייר כו', ע' אור שמח פי"ד הט"ו מאסו"ב.
שם מתיבין לר' מאיר הכתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי כו', ע' ראב"ן סי' ל"ו.
ה"ג בכל אתר את אמר בכל מקום שאין אמר ייבם אין אומר חלוץ והכא את אמר אכין כאן בודאי כאן בספק, ע' עמק יהושע סי' ג'.
ה"ד זאת אומרת שמותר אדם לישא את אשת בן אחיו, וכ' המפרשים ולא חיישינן משום ביטול מצות יבמין דשמא ימות ותפול לפני אחיו ותהיה אסורה לו משום כלתו ע"כ, ולכאורה אשכחן כה"ג בגיטין פ"ג ע"א דהש"ס קרי לנושא בת אחיו גורם לעקור דבר מן התורה שמא ימות בלא בנים ע"ש, אמנם י"ל דהירושלמי לטעמיה בגיטין שם רפ"ט דדחו לסברא זו ואמרו תמן התורה אסרתה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו ע"ש.
ה"ה מהו שיעידו עדות אחת ותעלה להם עדות אחת כו', ע' בת' שיבת ציון סי' ק"א ובנחל יצחק סי' ל"ה ענף ח'.
ה"ו כיני מתניתא מותר לשחרר בתחילה אף ר' יוסי הגלילי אמר אסור לשחרר מודה הוא הכא שהוא מותר מפני תיקון הוולד, יל"ד טובא דבגיטין ל"ח ע"ב אמרינן א"ר יהודא אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו ע"ש, והכא חזינן דכבר הזכירו הכי בשם ריה"ג. ועוד הרי גם ר"ג ס"ל הכי דהא משו"ה לא שחרר לטבי עבדו עד ששמח על ההזדמנות שסימא אותו ולא יצטרך לעבור על עשה זו. כדאמרינן בב"ק ע"ד ע"ב וע"ש רש"י ד"ה והיה שמח וצ"ע כעת.
שם היה זקן או חולה נותנו לכל משמר שירצה ועורן ובשרן שלו היה טמא ובעל מום נותנין לאנשי המשמר כו', עמש"כ בחידושי לב"ק ק"ט ע"ב.
ה"ז תני ר"ח אוננין ומטמאין על הספק א"ר יוסי מתני' אמרה כן הוא אונן עליהן והן אוננין עליו. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אמור סי' ק"ג אות ט"ז.
שם הכה את זה וחזר והכה את זה קילל את זה וחזר וקילל את זה פטור כו', ע' בעתים לבינה על ס' העתים ה' ערבי שבתות סוף סי' ט"ו ובעמק יהושע סי' י"ט ובנועם ירושלמי ריש ברכות ובת' דבר אברהם סי' ל"ד.
שם דאיתפלגון בשני י"ט של גליות ר' יוחנן אמר מקבלין התרייה על הספק רשב"ל אמר אין מקבלין התרייה על הספק כו' ע' ח"ס חי"ד ס"ס ט'.