אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
בבא בתרא · פרק שביעי
ה"א האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדין עמה פחות מכן נמדדין עמה, וכה"ג לשון הרמב"ם רפכ"ח ממכירה ודייק הה"מ דדוקא אמר לו עפר דמשמע קרקע הראוי לזריעה אבל אם לא א"ל עפר אפילו כולו סלעים הגיעו וחלקו עליו שאין מילת עפר מעלה ומורידה בדין זה עכ"ל, וכ"כ הרשב"ם דתיבת עפר היא לעיכובא כנ"ל, וקשה איך אפ"ל דתיבת עפר אינה לעיכובא הרי אם אמר לו סתם בית כור אני מוכר לך. אז נקנה לו המקח אם רק היו שם לפי חשבון סאתים כחצר המשכן ומתקרי בית כור, משום שלא מכר לו אלא שמא כדאמרינן בבבלי ד"ז ע"א, והכא הוא העיקר משום דהוסיף תיבת עפר, דמשמע עפר לזריעה ולאפוקי נקעים וסלעים וצע"ק.
ה"ב בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל פחת כל שהוא ינכה כו', וכ' הרשב"ם ואע"ג דאין אונאה לקרקעות ה"מ כשימכור לו ביוקר יותר משתות אבל שמטעין זה את זה במדה צריך לנכות מן הדמים ע"כ, הנה אהא דס"ל ליה לר"א לעיל פ"ד המוכר את החצר לא מכר אלא אוירה של חצר, כ' הרשב"ם דס"ז ע"א וז"ל אבל בתים ובורות לא מכר כלל ודמים מודיעין ליכא למימר דאין אונאה לקרקעות ע"ש והשתא לפמש"כ הרשב"ם הכא דכל ענין אין אונאה לקרקעות שייך רק ליוקר המחיר אבל לא למהות הקנין והתם נמי הלא מתדיינים על עצם הקנין אם יש בזה בתים ובורות ומה שייך זה לאין אונאה לקרקעות. וא"כ הרי שפיר נוכל לאמר שם הדמים מודיעין כדהקשה איהו גופיה וצ"ע כעת.
ה"ג תני ר"ח המוכר עבד לחבירו נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו נמצא ליסטים או מוכתב למלכות לא הגיעו, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ר"א ובנתיבות סי' רל"ב ס"ק י"ב ובשער משפט שם סק"ד.
ה"ד האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך משמנין ביניהן נוטל חצי שדהו כו', ע' בס' הצבא הנדפס בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ג ובת' הריב"ש סי' שמ"ה ובמש"כ בחידושי לב"מ פ"ז ע"א.