אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
מקואות · פרק ששי
מ"א כל המעורב למקוה כמקוה חורי המערה וסדקי המערה מטביל בהם כמה שהם כו', ע' ח"ס חי"ד סי' קצ"ח אות י"א.
שם עוקת המערה אין מטבילין בה אא"כ היתה נקובה כשפופרת הנוד, ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ו ה"ד מה' מקואות.
שם א"ר יהודא אימתי בזמן שהיא מעמדת עצמה אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא ע' לקמן בפרקין מ"ט ובתפא"י שם סי ע"ב.
בר"ש ד"ה עוקת המערה. צור שמששת ימי בראשית או שקבעו ולבסוף חקקו כו', ע' במשנ"א לעיל פ"ד מ"ה.
מ"ב דלי שהוא מלא כלים והטבילן הרי אלו טהורים כו', ע' בר"ש ותוי"ט לעיל רפ"ה ובתפא"י שם סי' ד' ובמשנ"א לקמן פ"י מ"א.
שם ואם לא טבל אין המים מעורבין עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד, ע' במשנ"א דפרקין לקמן מ"ה.
מ"ג שלשה מקואות בזה כ' סאה ובזה כ' סאה ובזה כ' סאה מים שאובין והשאוב מן הצד וירדו שלשה וטבלו בהן כו', ע' מה שהאריכו בזה בת' הריב"ש סי' רצ"ב ובמהרי"ק סי' קנ"ו ובח"ס חי"ד סי' ר"ט ובת' שדה יצחק סי' ל"ט.
שם המקואות טהורין, ע' בתוי"ט דפרקין לקמן מ"ז ד"ה רשב"ג וע"ע בת' הרא"ש כלל ל"א סי' ב'.
שם היה השאוב באמצע וירדו שלשה וטבלו בהם ונתערבו המקואות כמות שהיו והטובלים כמות שהיו, ע' בבועז דפרקין סי' י"ט וסי' כ"א.
מ"ד הספוג והדלי שהיו בהן שלשה לוגין מים ונפלו למקוה לא פסלוהו שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו ע' במשנ"א לעיל פ"ב מ"ו ובתפא"י סי' מ"ג שם ובבועז פרה פ"ו סי' ב' ולקמן בשילהי פרקין.
מ"ה השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהם אא"כ היו נקובים כשפופרת הנוד, ע' תוס' פסחים ק"ט ע"ב ד"ה בים שעשה שלמה ובת' הגרע"א סי' מ"ם ובתוי"ט ותוס' רע"ק לעיל רפ"ה ובתפא"י שם סי' ד' וברוקח סי' שע"ז.
שם אם היה שק או קופה מטבילין בהם כמה שהם מפני שהמים מעורבין היו נתונים תחת הצנור כו', ע' במלאכ"ש לעיל פ"ד מ"א ובמפרשי המשנה לקמן פ"ז מ"ו ובת' ח"צ סי' מ"ם ובמשנ"א כלים פכ"ח מ"ו ובמכשירין פ"ד מ"ו.
מ"ו גסטרא שבמקוה והטביל בה את הכלים טהרו מטומאתן כו', ע' בתפא"י דפרקין לקמן מ"י סי' ע"ז.
מ"ז ערוב מקואות כשפופרת הנוד כעוביה וכחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובתוי"ט פרה פ"ה מ"ח ופ"ו מ"ג ובטהרות פ"ח מ"ט.
שם ספק כשפופרת הנוד ספק שאינה כשפוה"נ פסולה מפני שהיא מן התורה ע' בפי' הרמב"ם והר"ש ומה שהאריכו בדבריהם בזה בנובי"ת חי"ד סי' קי"ח ובסי' קמ"ו ובבאר יצחק חי"ד סי' א' ובתוי"ט אהלות פ"ז סוף מ"ג.
שם כל שיעמוד כשפופרת הנוד ממעטה, ע' משנ"א אהלות פ"ו מ"ב,
שם רשב"ג אומר כל שהוא מבריית המים טהור, ע' במשנ"א אהלות פי"ג מ"ה ובבועז למס' פרה ספ"ח ובמכילתין פ"ז סי' א'.
מ"ח מטהרים את המקואות העליון מן התחתון והרחוק מן הקרוב כיצד מביא סלון של חרס או של אבר כו' ע' ח"ס חי"ד סי' ר"י ובתוי"ט לעיל פ"ג מ"ב ובמשנ"א פרה ספ"ח ובמכילתין פ"ד סוף מ"ג ובבועז דפרקין לקמן סי' כ"א ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ז ה"ה מטו"א.
שם ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה דיו, ע' במשנ"א לעיל פ"ב מ"ו ובתפא"י פ"ה סי' ה' וע"ע במיוחסות סי' רכ"ז ובאור זרוע ח"א סי' של"ה.
שם היה בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון ארבעים סאה, ע' ח"ס חי"ד סי' רי"ד ובתוי"ט לעיל פ"ג מ"ג ד"ה עד שיתחשב ובתפא"י לקמן פ"ז סי' כ"ו.
בתוי"ט ד"ה ממלא בכתף. כ' הר"ב דמאחר שיש במקוה ארבעים סאה אפילו כל מים שאובין שבעולם אין פוסלין אותו כו', ע' בתוס' אנשי שם לעיל פ"ג סוף מ"ג.
מ"ט כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי מצטרף ולערב אין מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד כו', ע' במשנה פרה פ"ה מ"ח ובמפרשים שם וע"ע בתוס' גיטין ט"ז ע"א ד"ה הנצוק.
שם נפרצו זה בתוך זה על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפה"נ. ע' משנ"א לעיל מ"ג ומ"ז.
מ"י האביק שבמרחץ בזמן שהוא באמצע פוסל מן הצד אינו פוסל מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה כו', ע' בת' פמ"א ח"ג סי' מ"א ובח"ס חי"ד ס"ס קצ"ח ושם סי' ר"ה וסי' רי"ח ובמשנ"א לעיל פ"ב סוף מ"ה ובבועז שם סי' ד' ובפרקין סי' כ"א.
בר"ב ד"ה אם מקבלת. משום דרביעית שיעור מקוה הוא מדאורייתא להטביל בה מחטים וצנורות, ע' בתוי"ט ומשנ"א ל לעיל פ"ב מ"ד ולקמן ספ"ז.
מי"א המטהרת שבמרחץ התחתונה מליאה שאובין והעליונה מליאה כשרין אם יש כנגד הנקב שלשה לוגין פסול, פי' ומכש"כ אם היו השאובין בעליונה בודאי פסול כדכ' הכ"מ בפ"ו הי"ב מה' מקואות ע"ש, ועפ"ז שפיר מסיק ר"א ואמר דאפילו התחתונה מליאה כשרים והעליונה מליאה שאובין ג"כ כשר.
שם שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו, ע' לעיל פ"ג סוף מ"ג.