אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
מקואות · פרק רביעי
מ"א המניח כלים תחת הצנור כו', וכ' הר"ב והכא מיירי בצנור של עץ שקבעו ולבסוף חקקו דהואיל ולא היה תורת כלי עליו כשקבעו, ובתוי"ט הורה לעיין לקמן מ"ג וע' מה שהאריך בכ"ז בח"ס חי"ד סי' קצ"ח.
שם אחד כלים גדולים ואחד כלים קטנים ואפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה פוסלין את המקוה, ע' נובי"ת חי"ד סי' קל"ט וע"ע בת' הרא"ש ריש כלל ל"א ובתשב"ץ ח"ב סי' נ"ו.
שם ומודים בשוכח בחצר שהוא טהור כו', ע' בס' העתים ה' ערבי שבתות סי' ד' מה שהביא בשם רבינו חננאל גאון ז"ל ובעתים לבינה שם וע"ע בתוי"ט לקמן פ"ו מ"ז וע"ע בדורות הראשונים תקופת ב"ש וב"ה פ"ט.
בר"ב ד"ה וב"ה מטהרין, ואם הניחן בשעת פזור עבים דברי הכל טהורים כו', ע' בתוי"ט לעיל פ"ב סוף מ"ז ובשארי מפרשי המשנה שם.
מ"ב המניח טבלא תחת הצנור אם יש לה לבזבז פוסלת את המקוה וכ' הר"ב דהאי לבזבז לפסול הוא רק אם השפה סביב הוא מד' רוחותיה. משמע דעתו דמג' רוחות אין זה בית קבול, ובתוי"ט הביא בשם הב"י דעת הרוקח דדוקא בב' רוחות כשרה ובג' פסולה, ועמש"כ בזה במשנ"א פרה ספ"ה אולם בת' הרא"ש כלל ל"א סי' ח' כתב בהדיא ארבעה לבזבזין מד' רוחותיה וע"ע בתפא"י לקמן פ"ה סי' מ"ג ובבועז שם סי' א' ובפ"ו סי' י"ח ובמפרשי המשנה כלים פ"ב מ"ז.
שם זקפה לידוח בין כך ובין כך אינה פוסלת את המקוה. ע' בבועז לקמן פ"ו סי' כ"ף.
מ"ג החוטט בצנור לקבל צרורות בשל עץ כל שהוא ובשל חרם רביעית כו', ע' ח"ס חי"ד סי' ר"א וע"ע בת' הרא"ש כלל ל' סי' ב' ובתפא"י לקמן פ"ו סי' פ"ד ובבועז שם סי' כ"א ובמפרשי המשנה כלים פ"ב מ"ב.
שם היו צרורות מתחלחלים בתוכו, ע' אהלות פ"ט מ"ג ובמשנ"א שם ובר"ש כלים פ"ב מ"ג.
שם ירד לתוכו עפר ונכבש כשר, ע' בס' יראים סי' קצ"ב.
שם סלון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע אינו פוסל מפני שלא נעשה לקבלה, ע' בתוס' חדשים לקמן פ"ו מ"ח ד"ה סלון.
בר"ב ד"ה החוטט. וכשחקקו ולבסוף קבעו איירי ע"כ, וכ"כ בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובאור זרוע ח"א סי' תשע"ג וע' בתוי"ט ריש פרקין ובמשנ"א ותפא"י שם,
מ"ד מים שאובין ומי גשמים שנתערבו בחצר ובעוקה ועל מעלות המערה אם רוב מן הכשר כשר ואם רוב מן הפסול פסול כו' ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובתוי"ט לעיל פ"ב מ"ז ד"ה רי"א ובת' אבקת רוכל סי' נ"ד וע"ע מש"כ התוי"ט והגר"א בא"ד לקמן פ"ו סוף מ"ג ובא"ר שם ספ"ו ובבועז שם סי' כ"א וע"ע תוס' יבמות פ"ב ע"ב ד"ה דלא נישקל.
בר"ב ד"ה ואם לאו פסול דג' לוגין מים שאובין פוסלים כשנפלו למקוה שלא כדרך המשכה אבל דרך המשכה אין פוסלין עד שיהיו הרוב מים שאובים כו', ע' בתוי"ט לקמן פ"ז מ"ג ד"ה ימתין וע"ע במיוחסות סי' רכ"ו.
בתוי"ט ד"ה אם רוב מן הכשר. דלענין הדין במשהו יותר מכ' סגי כו', ע' בתוס' אנשי שם לקמן פ"ו סוף מ"ג.
מ"ה השוקת שבסלע אין ממלאין ממנה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל כו', ע' מה שהאריך במשנה זו בת' אבקת רוכל סי' נון וע"ע במפרשי המשנה פרה פ"ה מ"ז ובס' המנהיג שער המקוה ובת' פמ"א ח"ג סי' מ"א.
שם היתה כלי וחברה בסיד ממלאין בה ומקדשין בה כו', ע' משנ"א דפרקין לעיל מ"ג.
שם וכמה יהיה בנקב כשפופרת הנוד כו', ע' בתוס' אנשי שם לקמן רפ"ו.
שם אר"י בן בתירא מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה כשפפורת הנוד כו', ע' בת' הרא"ש סוף כלל ל' ובח"ס חי"ד סי' רט"ו.
שם ושלחו ב"ש ופחתוה שבש"א עד שיפחת רובה, ע' בר"ש לקמן פ"ו מ"ז.