אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
מכשירין · פרק רביעי
מ"א השוחה לשתות המים העולים בפיו ובשפמו בכי יותן, וכ' הר"ב טעמא לפי שאין המים נכנסים לפיו אא"כ נוגעים בשפמו תחלה הלכך אחשבינהו ע"כ, ולכאורה מה מקום לאמור אחשביה בדבר שאי אפשר בלא"ה והמעשה נעשתה גם בהעדר הרצון, ומכאן מוכח דפסיק רישא דניחא ליה עושה הכשר לטומאה, וע' טהרות פ"ט מ"ו ובתפא"י שם ובמקואות פ"א סי' ח'.
שם הממלא בחבית המים העולים אחריה כו' ה"ז בכ"י, ע' במפרשי המשנה לקמן פ"ה מ"ד.
מ"ב מי שירדו עליו גשמים אפילו אב הטומאה אינו בכי יותן ואם נער בכ"י עמד תחת הצנור להקר או לידוח בטמא טמאין ובטהור בכ"י, ע' בתוי"ט לעיל פ"א מ"א ובמשנ"א שם מ"ב ובבועז טהרות פ"ד סוף סי' יו"ד ובאור שמח פט"ו ה"א מטומאת אוכלין וע"ע במשנ"א לקמן פ"ה מ"ז ושם ספ"ו.
מ"ג הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח ה"ז בכי יותן אם בשביל שלא ילקה הכותל אינן בכ"י, ע' במפרשי המשנה לעיל רפ"א ושם מ"ה ובמשנ"א מקואות רפ"א ולקמן בפרקין מ"ז ומ"ח.
בתוי"ט ד"ה הכופה קערה, וה"מ כי אחשבינהו בירידתן לצורך דבר תלוש אבל אי אחשבינהו לצורך מחובר לא מכשרי דהכי תני בתו"כ כו', ע' במשנ"א לעיל פ"א מ"ג ובפ"ג סוף מ"ז.
מ"ד חבית שירד הדלף לתוכה בש"א ישבר בה"א יערה, ע' במשנ"א מקואות פ"ב מ"ז ושם פ"ד מ"א ובפרקין לקמן מ"ו.
שם ומודים שהוא מושיט את ידו ונוטל פירות מתוכה והם טהורים. כה"ג במשנה הסמוכה לקמן אלו ואלו מודים כו', וע' בס' העתים ה' ערבי שבתות סי' ד' מה שהביא בשם רבינו חננאל גאון ז"ל ובעתים לבינה שם, אולם חילוק גדול בין שתי הלשונות דבלשון סתם מודים, הכוונה היא מודים לב"ה, כדפי' הר"ב הכא והתוי"ט בפאה פ"ג מ"א, ולשון אלו ואלו מודים מורה דמודים להדדי.
מ"ה עריבה שירד הדלף לתוכה הנתזין והצפין אינן בכי יותן נטלה לשפכה בש"א בכ"י בה"א אינן בכ"י, ע' במשנ"א לעיל פ"א מ"ב ובפרקין מ"ג ומ"ד ולקמן מ"ו ושם בכלים פ"ח מי"א.
שם רא"א אם א"א לו שירד אא"כ נטנפו רגליו אף העולין ברגליו בכ"י, ע' במשנ"א לעיל פ"ג מ"ח ובפרקין מ"א.
מ"ו קופה שהיא מלאה תורמסין ונתנוה לתוך מקוה מושיט ידו ונוטל תורמסין מתוכה והם טהורים כו', ע' במשנ"א לעיל פ"ג מ"ז ובפרקין מ"ד ולקמן מ"ט.
שם העלם מן המים הנוגעים בקופה טמאים כו', וכ' הרב דהוכשרו התורמסין לקבל טומאה במים התלושים ע"כ, וזהו דלא כמש"כ התוס' בפסחים ד"כ ע"א ד"ה ובשעת, דתלושין לא מכשירין. וכבר העיר בזה בתוי"ט לעדיות פ"ב מ"ג, ועמש"כ בחידושי שם.
שם צנון שבמערה נדה מדיחתו והוא טהור העלתו כל שהוא מן המים טמא, ע' תוס' פסחים ט"ז ע"א ד"ה חד בתלושין ובחולין ל"א ע"ב ד"ה ופירות וע"ע בתפא"י טהרות פ"ט סי' מ"ג ובמשנ"א לקמן פ"ה מ"ב ומ"ה ובחזון נחום פ"ו מ"ג ובתפא"י עוקצין ספ"ב.
מ"ז פירות שנפלו לתוך אמת המים פשט מי שהיו ידיו טמאות ונטלן ידיו טהורות והפירות טהורים, ע' תוס' חדשים לעיל בריש מכילתין וע"ע בת' הרשב"א סי' תק"י ובמיוחסות סי' קנ"א.
שם ואם חשב שיודחו ידיו ידיו טהורות והפירות בכ"י, ע' במשנ"א דפרקין לעיל סוף מ"ד ובאור שמח פי"ב מטו"א.
מ"ח קדרה שהיא מלאה מים ונתונה לתוך המקוה ופשט אב הטומאה את ידו לתוכה טמאה מגע טומאות טהורה בו', ע' בתפא"י מקואות פ"ב סי' נ"ז.
מ"ט הממלא בקילון עד ג' ימים טמאין, ע' בתוי"ט מקואות פ"ח מ"א
שם ר"ע אומר אם נגבו מיד טהורים ואם לא נגבו אפילו עד ל' יום טמאים, והנח בסנהדרין פ"ו ע"א אמרינן דכולהו סתימתאי אליבא דר"ע ע"ש, ועפ"ז שפיר מקשה הש"ס בפשיטות בב"מ פ"ב ע"א אי הכי קמה לה מתניתין דלא כר"ע כדפירש"י שם, ולפ"ז יש להעיר בסתם משנה היכא דר"ע גופיה פליג עלה כמו הכא, מי שנאה לסתם משנה זו.
מ"י עצים שנפלו עליהם משקין וירדו עליהם גשמים אם רבו טהורים ע' בתפא"י פרה פ"ה סי' י"ט ובמשנ"א דמכילתין לעיל פ"ב סוף מ"ג ולקמן רפ"ה ובת' משיב דבר ח"א סי' ל"א.
שם הוציאם שירדו עליהם גשמים אע"פ שרבו טמאים. ע' במשנ"א מקואות פ"א מ"ה ושם פ"ה ריש מ"ו ובתפא"י ידים פ"ב סי' כ"ב.
שם רש"א אם היו לחין והסיקן ורבו המשקין היוצאין מהן על המשקין שבלעו טהורים, עמש"כ הגר"א ז"ל בא"ר לקמן פ"ו מ"ג ובתפא"י כלים פ"ט סוף מ"ד ובמשנ"א שם מ"ה.