אור ברסלב
אור הישר (טהרות) כלים › פרק שמיני

אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן

כלים · פרק שמיני

פרק שביעי

מ"א אמרו לו אם הצילה במת החמור שכן חולקין אהלים תציל בכלי חרס הקל שאין חולקים כלי חרס, ע' תוס' זבחים ד"ג ע"ב ד"ה שכן ובמשנה אחרונה ל לעיל פ"ב מ"ז ובדורות הראשונים ח"א כרך ג' פכ"ט.

בר"ב ד"ה ופקוקה בקש. לרבותא נקטה דאע"ג דפתיחתה פקוקה בקש לא הויא כלי ואין מצלת על אוכלים שבתוכה, ע' אהלות פ"ט מ"ג ובמשנ"א שם בד"ה ופקוקה בקש.

מ"ב היתה שלימה וכן הקופה וכן החמת השרץ בתוכה התנור טהור השרץ בתנור אוכלין שבתוכה טהורין, ע' תוי"ט לקמן ספ"ט.

שם נקבו העשוי לאוכלין שיעורן בזיתים. וכ' הר"ב נקבו נקב המטהר אותן מידי טומאתן שוב אין תורת כלי עליהן ואינן חוצצים כו', ע' בתוס' רע"ק לעיל פ"ג אות כ"ב.

שם העשוי למשקין שיעורן כמשקים העשוי לכך ולכך מטילים אותו לחומרו בכונס משקה, ע' לעיל ריש פ"ג ובמפרשים שם ובאליהו רבא לקמן ספ"ט ובפ"י מ"ח ובתוי"ט שם.

מ"ג סרידה שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו ואין לה גפיים כו'. וכ' הרב גפיים אוננים ואזנים ע"כ. כה"ג לקמן במשנה פי"ז מ"ג ובתוספתא המובא בר"ש לקמן פכ"ה מ"ג וע"ע במשנה לקמן פ"ט מ"ז ובמפרשים שם ולקמן פט"ו מ"ב ובאהלות פ"ה מ"ו ופ"ח מ"ג.

שם השרץ בתנור אוכלים שבתוכה טמאין. ע"ל פ"י סוף מ"ג ובתפא"י שם.

שם שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים, כה"ג במס' פרה פ"ה מ"ה וע"ש במפרשים.

מ"ד קדירה שהיא נתונה בתנור השרץ בתנור הקדירה טהורה שאין כלי חרם מטמא כלים. ע' במשנה פרה פ"ה מ"ו ובמפרשים שם.

שם היה בה משקה טופח נטמא וטמאה הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני, ע' לקמן פ"ט מ"ב ובתפא"י בועז שם ובפי"ח סי' ט' ובבועז אהלות פי"ח סי' א' ובמשנ"א טהרות ספ"א ובבועז שם פ"ב סי' י"א.

בתוי"ט ואמר בתו"כ יכול אף כלים מיטמאים באויר כלי חרס ת"ל אוכל יטמא אוכלים מיטמאים באויר כלי חרס ואין כלים מיטמאים מאויר כ"ח, ע' תפא"י לקמן פ"י סי' ס"ו.

מ"ה תרנגול שבלע את השרץ ונפל לאויר התנור טהור ואם מת טמא כו' ע' במשנה אחרונה לקמן פ"ט מ"ד ומ"ה ובפ"י מ"ה.

בר"ש. החמת והכפישה שנפחתו כמוציא רימון אע"פ שבטלו מתורת כלים מצילין באהל השרץ כו' ע"כ, וכן הביא הר"ש תוספתא זו לקמן ספ"ט וע' במשנ"א לקמן פי"ז מ"א.

שם טפח על טפח ברום טפח בתוך הבית וכזית מן המת בתוכו כיון דליכא פ"ט טומאה בוקעת ועולה מידי דהוה אבית סתום. ע' במשנ"א אהלות פ"ג מ"ז.

בר"ב ד"ה הפת שבתוכו שניה. שהשרץ הוא אב הטומאה נפל אל תוכו ועשאו ראשון וחזר התנור שהוא ראשון וטימא את הפת ונעשית שניה. ע' במשנ"א אהלות פ"ט מט"ז ד"ה אבל אם.

מ"ו בית שאור מוקף צ"פ ונתון לתוך התנור השאור והשרץ בתוכו והקרץ בינתים התנור טמא והשאור טהור, ע' משנ"א טהרות פ"ב מ"א.

שם אם יש שם פותח טפח הכל טמא, הנה בתוי"ט הביא קושית הר"י מסימפונט מאי איריא פותח טפח אפילו כל שהוא נמי דתו לא הו"ל מוקף צמיד פתיל ותירץ אם לא שייר בטיחוי התנור סגי בכל שהוא דלא תיהוי מוקף צמיד פתיל להציל אבל אם נפרץ מעצמו שיעורו בפותח טפח, וע' במשנה אחרונה כאן ובתפא"י לקמן פ"ט סי' ס"ב וסי' פ"א ובבועז לאהלות פ"ד סי' א' ובתפא"י שם פ"ה סי' ג' ובבועז שם סי' ב' ושם רפ"ט.

בר"ש ד"ה התנור והבית. בספרי זוטא היא טח בתנור ושייר הרי זה כל שהוא ובזמן שפרע מעצמו שיעורו בפותח טפח, ע' במשנה אחרונה לקמן פ"י מ"ו.

בר"ב ד"ה התנור טמא מחמת השרץ שבתוך הצמיד פתיל שצמיד פתיל מציל על הטהרות שבתוכו מלקבל טומאה ואינו מציל על הטומאה שבתוכו שלא לטמא את אחרים, ע' בר"ב לקמן פ"ט סוף מ"ו ובתוי"ט שילהי מקואות.

מ"ז השרץ שנמצא בעין של תנור בעין של כירה בעין של כופח מן השפה הפנימית ולחוץ טהור ואם היה באויר אפילו כזית מן המת טהור ואם יש שם פותח טפח הכל טמא. עמש"כ בזה התוי"ט באהלות פ"ה מ"א ובמשנה אחרונה במכילתין לקמן פ"ט מ"ח ובמפרשי המשנה דאהלות רפ"ה וספ"ח ושם בבועז ספי"א.

מ"ח נמצא מקום הנחת העצים ר' יהודא אומר מן השפה החיצונה ולפנים טמא וחכ"א משפה הפנימית ולחוץ טהור ר' יוסי אומר מכנגד שפיתת הקדירה ולפנים טמא מכנגד שפיתת הקדירה ולחוץ טהור וכ' הרמב"ם והר"ב בפיה"מ והלכה כחכמים ע"כ, והנה באור זרוע ח"א סי' ש"צ מספקא ליה אם ר' יוסי משום דנימוקו עמו מכריע גם דעת חכמים אע"ג דיחידאה הוא ע"ש, ומהכא חזינן דמאי דמספקא ליה להאו"ז פשיטא ליה להרמב"ם דכ' דהלכה כחכמים נגד דעת ר' יוסי.

אמנם האו"ז סתר א"ע דשם סי' תצ"ז כ' בהדיא דהלכה כר' יוסי אפילו במקום רבים דנימוקו עמו אי לאו דפסק תלמודא דאין הלכה כמותו, ושם בסי' תק"כ כתב דאין הלכה כד' יוסי מחביריו כדאמרינן בבכורות ס"פ כל פסולי המוקדשין ועמש"כ בחידושי לקמן פכ"ט מ"ב.

מ"ט פורנה אם יש לה ליזבז טמאה, וכ' הר"ב תנור גדול של חרס ופתחו בצדו כעין שלנו וטהור משום דמשמש עם הקרקע כדקתני בתוספתא, ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' מ"א ובח"ס חי"ד סי' קצ"ח וסי' ר"ה ושם סי' רי"ח וע"ע בר"ב ותוי"ט לקמן פ"כ מ"ד ובמקואות פ"ו מ"י.

מ"י מנע טמא מת שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו הכניס ראשו לאויר התנור טהור טמאוהו, ע' לעיל במשנה אחרונה דפרקין מ"ה ובפרה פ"ה מ"ז.

שם היה אוכל דבילה בידים מסואבות הכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור ר"מ מטמא ר' יהודא מטהר ר' יוסי אומר אם הפך טמא אם לא הפך טהור, וכ' הר"ב והלכה כר' יוסי ועמש"כ בזה בתוי"ט וע"ע בר"ש טבו"י פ"ג מ"ו ובמקואות פ"ח מ"ה ובמשנ"א מכשירין פ"ו מ"ה ד"ה מן הפה וע"ע בתוי"ט טבו"י פ"ג מ"ו.

מי"א האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר התנור טמא כו', וכ' בתפא"י דאמשנה הקודמת קאי דמיירי באדם טמא וה"נ מיירי באשה שנגעה באב הטומאה שהיא ראשון והחלב שנגע בה כשיצא מהדד נעשה תחלה מד"ס כו', וכש"כ כשהאשה נדה שאז החלב היוצא ממנה הוא ראשון דאורייתא ע"כ, וקשה מי סאני ליה לפרש כדפירש"י בכריתות י"ג סוף ע"א דמשנתינו איירי באשה נדה ע"ש, ודברי הר"ב והתוי"ט שכ' שהיתה טמאה הוה מצינו לפרש דלא נאדו מפירש"י וכוונתם ג"כ לטומאת נדה.

תוכן העניינים

אור הישר (טהרות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה