אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
זבים · פרק רביעי
מ"א ר' יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה במטה כפה שבראשה טמא מדרס, ע' במשנ"א לעיל פ"ג מ"א וע"ע במפרשי המשנה כלים פכ"ח מ"ה.
שם נוטלת עריבה מלאה בגדים בזמן שמשאן כבד טמאין בזמן שמשאן קל טהורין, באור שמח פ"ט ממטמאי מו"מ נטה מדרך כל מפרשי המשנה ומפרש באופן אחר היותר פשוט, וע"ע בר"ש לקמן רפ"ה.
שם זב שהקיש על כצוצרא ונפל ככר של תרומה טהור, ע' בתוספתא כאן ובר"ש פרה פי"א מ"ב.
מ"ב הקיש על המריש על המלבן על הצנור ועל הדף אע"פ שהוא עשוי בחבלים על התנור כו' טהור, ע' טהרות פ"ח מ"א ובמשנ"א שם.
שם ועל חמור של רחים של יד, ע' תוס' ב"ב ד"כ ע"ב ד"ה ושל חמור.
מ"ג הקיש על הדלת על הנגר כו'. הנה בפי' הרא"ש הקשה מדוע תנא בסיפא דלת אחרי דכבר נשנית הכא ברישא. ומשו"ה מחק להא דבסיפא וכ' דתנא לה אגב כבש וקורה כמו דתנא בפרקין דלעיל ע"ש. אמנם ברמב"ם רפ"ט ממטמאי מו"מ משמע דמחק לדלת דרישא ושנה דלת עם כבש וקורה דסיפא. כן הא דקתני במשנתנו ועל סוכה שכחה רע על אילן יפה, שנדחקו המפרשים לפרש שהסוכה שכחה רע עומדת באילן שכחה יפה ע"ש, גם זה ברמב"ם שם משמע דלא גריס כלל על אילן יפה ע"ש.
בר"ב ד"ה קלת, עגול של עץ שסביב לרחים התחתונה ע' תוי"ט כלים ספי"ד.
מ"ד זב שהיה מוטל על ה' ספסלים או על ה' פונדיות לארכן טמאין לרחבן טהורין, ע' בתפא"י אהלות פי"ב סי' י"ג ובבועז שם פ"ו סי' ב' ובמשנ"א כלים פכ"ח מ"ה.
שם ספק שנתהפך עליהן טמאין, ע' שבת צ"ג ע"א תוד"ה וכיון דזמנין ובמשנ"א כלים פ"כ מ"א.
שם רש"א אם רחוקין זה מזה טהורין, ע' במשנ"א דפרקין מ"ה
מ"ה הזב בכף מאזנים ומשכב ומושב כנגדו כרע הזב טהורין כרעו הן טמאין, ע' תוי"ט לעיל פ"ג מ"א ד"ה טמאים מדרס וע"ע תוס' שבת פ"ג סע"א ובתוי"ט לקמן פ"ה מ"ב.
שם רש"א ביחידי טמא ובמרובין טהור שאין אחד נושא את רובו. ע' שבת צ"ג ע"א תוד"ה ור"ש ובד"ה לאורכן ובמשנ"א דפרקין מ"א סד"ה נוטלת עריבה.
מ"ו הזב בכף מאזנים ואוכלין ומשקין בכף שניה טמאין ובמת הכל טהור חוץ מן האדם, ע' אור זרוע ח"ב סי' תכ"ה.
שם ועל גביו מדף לטמא אוכלין ומשקין, ע' במפרשי המשנה טהרות פ"ח מ"ב ובפרה רפ"י.
בר"ב ד"ה מה שאין המת מטמא. דמתחתיו אפילו תהא טומאה בוקעת ויורדת כו', ע' בתוי"ט לקמן פ"ה מ"ג בד"ה כל הנושא ונישא ע"ג המת.
בר"ב ד"ה ועל גביו מדף. אם היה המת בעליה ומשכבות ומושבות בבית עד שמי הקורה והנסרים, נכפפים מכובד המת כו', ע' בבועז אהלות פ"ח ס"ס ג'.
מ"ז היה יושב ע"ג המטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה טמאות מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש ר"ש מטהר, ע' תוס' שבת צ"ג ע"א ד"ה ור"ש מטהר ובתוי"ט לעיל מ"ד ושם סוף מ"ה ובמשנ"א מ"ו ד"ה מה שאין ושם בכלים פכ"ב מ"י וע"ע בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל ס"ה מטמאי מו"מ.
שם היה רוכב ע"ג בהמה וארבע טליות תחת ארבע רגלי בהמה טהורות מפני שהיא יכולה לעמוד על שלשה, ע' במשנ"א לעיל פ"ג מ"א ובפרקין שם סמ"ד.