אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
זבים · פרק ראשון
מ"א הרואה ראיה אחת של זוב בש"א כשומרת יום כנגד יום בה"א כבעל קרי ע' מקואות פ"ח מ"ב וג' ובמפרשים שם.
שם או אחת מרובה כשתים, ע' לקמן מ"ד ובמשנ"א מ"ה.
בר"ב ד"ה הרואה. זוב בא מבשר המת ודומה ללובן ביצה המוזרת, ע' תוי"ט לקמן פ"ב מ"א ד"ה ובלובן.
בר"ב ד"ה ובה"א כבעל קרי. ואין הראיה מטמא במשא אלא במגע. ע' משנ"א לקמן פ"ב מ"ב ד"ה וש"ז.
מ"ב הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו בש"א סותר שני ימים שלפניו ובה"א לא סתר אלא יומו, ע' אור שמח פ"ו הט"ז מאיסורי ביאה וע"ע דורות הראשונים תקופת ב"ש וב"ה פ"ו.
שם ר' ישמעאל אומר הרואה בשני סותר את שלפניו, ע' אור שמח פ"ה ה"ה ממטמאי מו"מ.
שם ומודים ברואה ברביעי שלא סתר אלא יומו כו', ע' בס' העתים ה' ערבי שבתות סי' ד' מה שהביא בשם רבינו חננאל גאון ז"ל ובעתים לבינה שם.
בר"ב ד"ה ומודים ב"ש. והאי דקרי סותר בזב נפקא לן מקרא דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו ש"ז מה זוב סותר אף ש"ז סותר כו', ע' במשנ"א דמשנה הקודמת.
מ"ג ראה אחת היום ושתים למחר שתים היום ואחת למחר שלש לשלשה ימים או לשלשה לילות ה"ז זב גמור, ע' בר"ב כאן ולעיל מ"א ובמשנ"א שם.
מ"ד ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג, מהכא מוכח דהסיפוג הוא חיובי כדכ' במשנ"א פרה פ"ג מ"ח.
שם ואח"כ ראה שתים או אחת מרובה כשתים כו', כה"ג לעיל במ"א.
מ"ה ראה אחת מרובה כשלש כו', אין לדקדק הלא סתם משנה ר"מ ואיהו קאמר בפסחים ד"ג ובחולין ס"ג לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, ולפ"ז הו"מ למימר במשנה הקודמת כשתים או כשלש, די"ל דא"כ לא הוה ידעינן על איזו מהן קאי האי סימנא כמן גד יון לשילוח על השתים או השלש או על שתיהן ביחד.
מ"ו ראה אחת היום ואחת בין השמשות כו', וכ' בתוי"ט ובהכי אף ר' יוסי מודה דתניא בתוספתא כו', ע' בראב"ן סי' צ'.
שם ראה שני ימים בין השמשות ספק לטומאה ולקרבן אחת ביה"ש ספק לטומאה, ע' במעין החכמה דף מ"ד ע"א.