אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
אהלות · פרק ששה עשר
מ"א כל המטלטלין מביאין את הטומאה כעובי המרדע, ע' כלים פי"ז מ"ח ובמפרשים שם ובתוי"ט דמכילתין לעיל פ"ו מ"א.
שם שהאיכר עובר והמרדע על כתפו והאהיל צדו אחד על הקבר וטמאוהו משום כלים המאהילים על המת, ע' בא"ר לכלים פכ"ז מ"א ובבועז דמכילתי רפ"ק סי' ב' וע"ע בתוי"ט לקמן פי"ח ריש מ"ו.
שם אמר ר"ע אני אתקן שיהו דברי חכמים קיימן כו' דורות הראשונים תקופת ב"ש וב"ה פ"י.
שם ועל עצמן בכל שהן, ע' מל"מ פ"ה הי"ב מטומאת מת ובתוי"ט לעיל ספט"ו ובמשנ"א רפ"ג ובבועז פט"ו סי' ב' וסי' ד' וע"ע בא"ר לעיל פט"ו מ"ב.
בר"ב ד"ה כעובי המרדע. דגזרו על הקיפו משום עביו, ע' במשנ"א לעיל פי"א מ"ז בד"ה אם יש ובתפא"י פ"א סי' ו'.
בר"ב ד"ה על האדם הנושאן. והו"ל דיקרב בדיקרב לדיקרב כו', ע' בר"ש לעיל רפ"ק ובתוי"ט פט"ו מ"ב ובמל"מ פ"ה ה"ב וה"ג מטומאת מת.
מ"ב כיצד כוש שהוא תחוב בכותל כחצי זית מתחתיו וכחצי זית מעל גביו אע"פ שאינן מכוונין טמא כו', ע, בתוי"ט לעיל פי"ב מ"א.
שם התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך אחד חדשות ואחד ישנות טמאות, בכתובות ד"כ ע"ב מפרש מתוך שהנשים קוברות שם נפליהן ומוכי שחין זרועותיהם, ע' בת' שבות יעקב ח"ב חי"ד סי' ק"א ובמש"כ בחידושי לכתובות שם וע"ע בח"ס חי"ד סי' של"ז.
מ"ג המוצא מת בתחילה מושכב כדרכו נוטלו ואת תבוסתו, הנה בנזיר ס"ה ע"א ילפינן לה מקרא דונשאתני ממצרים ממצרים טול עמי כלומר מקרקע מצרים, וע' מש"כ בזה דבר נחמד בחידושי לב"ב ק"א ע"ב.
בר"ב ד"ה המוצא מת. מת ולא הרוג דהרוג אין לו תפוסה ע' תוס' נזיר ס"ה ע"א ד"ה פרט להרוג ובש"ק לירושלמי שם פ"ט ה"ג ובמשנ"א דפרקין לקמן מ"ה.
מ"ד הבודק בודק אמה על אמה ומניח אמה עד שהוא מניע לסלע כו', ע' בתפא"י לקמן פי"ח סי' מ"ו.
שם המפקח בגל אינו אוכל בדמעו, ע' בת' עונג יו"ט סי' מ"ו וסי' קס"ד.
מ"ה שדה שנהרגו בה הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור, ע' במשנ"א דפרקין לעיל ריש מ"ג.