אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
אהלות · פרק חמישי
מ"א תנור שהיא עומד בתוך הבית ועינו קמורה לחוץ והאהילו עליו קוברי המת בש"א הכל טמא וב"ה אומרים התנור טמא והבית טהור ר"ע אומר אף התנור טהור הנה כמו הכא כן במשנה ב"מ מ"ג ע"א אשכחן דר"ע פליג על ב"ש וב"ה, ואע"פ שר"ע היה נחשב מב"ש כדפירש"י בב"מ ל"ז ע"ב. וע' בס' העתים ה' ערבי. שבתות סי' ז' ובמה שהאריך שם בזה בעתים לבינה וע"ע בדורות הראשונים בתקופת התנאים ב"ש וב"ה פ"ו.
בר"ש ד"ה תניא בתוספתא. ותימה דלקמן פי"א מ"ד תנן היה משקוף בצד החלון והאהיל על קוברי המת כו', עמש"כ בזה במשנ"א שם ובפי"ב מ"א ד"ה ומ"מ ובד"ה ומה שנלע"ד. בתוי"ט ד"ה בש"א הכל טמא. אבל הכא אם תכנס טומאה לתוכו יטמא כל אשר בבית להפסד מרובה חששו כו', ע' תוס' חדשים לכלים פ"י מ"א.
מ"ב ארובה שבין הבית לעליה וקדרה נתונה עליה ונקובה בכונס משקה בש"א הכל טמא ובה"א הקדרה טמאה ועליה טהורה רע"א אף הקדרה טהורה, ע' ספ"ט דכלים ובר"ש ושאר מפרשים שם ובבועז לקמן שילהי פרקין ובמשנ"א לקמן פ"ו מ"ב ובפ"ז מ"ב ד"ה מקצתו וע"ע בבועז פ"ט סי' ו'
מ"ג היתה שלימה בה"א מצלת על הכל בש"א אינה מצלת אלא על האוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש. ע' כלים פ"ט מ"ב ובר"ש ושאר מפרשים שם, ובמלאכ"ש לקמן פ"ח מ"א ובמשנ"א פ"ט מי"ד ד"ה ונראה ובפ"י מ"ז וע"ע בדורות הראשונים תקופת התנאים ב"ש וב"ה פ"ח.
מ"ד האשה שהיא לשה בעריבה האשה והעריבה טמאים טומאת שבעה, והבצק טהור ואם פינהו לכלי אחר טמא חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש הנה חזרה דב"ה במשנה זו להורות כדברי ב"ש יש לה שייכות עם משנה הקודמת וע' בראב"ד לעדיות ספ"ק ובמפרשים שם.
מ"ה היו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה כו', ע' במפרשי המשנה לכלים רפ"י.
שם היה כלי טהור לקודש ולחטאת הכל טהור שהכל נאמנין על החטאת, כה במשנה פרה פ"ה מ"א וע' בירושלמי שבת פ"ב ה"ז ובמפרשים שם.
שם ומצילין עם דפנות אהלים. ע' בר"ש לקמן פ"ט מ"א ובא"ר לכלים פ"י מ"א ובתוי"ט לקמן רפ"ח ובמשנ"א שם וע"ע בתוי"ט פ"ט מ"א בד"ה כל שהוא ובמט"ז שם בר"ב ד"ה אבל אם ובמשנ"א שם ריש מ"ט וע"ע בתוי"ט פ"י מ"ו ובתפא"י פט"ו סי' כ"ב.
מ"ו כיצד הבור והדות שבבית וכפישה נתונה עליו טהור אם היתה באר חלקה או כוורת פחותה כו', ע' בתוי"ט ומשנ"א כאן ולקמן פ"ט מי"ג ד"ה או מכוסה ובבועז שם סי' י"ב ובמפרשי המשנה פי"א מ"ח ופי"ח מ"א וע"ע במשנ"א פרה פי"א סוף מ"א ובר"ב ותוי"ט מקואות פ"ד מ"ה ושם בסבו"י פ"ד מ"ב.
שם אם היה נסר חלק או סרידה שאין לה גפיים טהור שאין הכלים מצילים עם דפנות אהלים עד שיהא להם דפנות כו'. ע' ר"ש פרה פ"ה מ"ז ובמשנ"א לכלים פ"י מ"א ולקמן פ"ו מ"א ובבועז לקמן פ"ט סי' ו' ובמשנ"א שם מ"א וע"ע בתוי"ט פ"י מ"ז ובשאר מפרשי המשנה שם ובתוי"ט פי"ב מ"ב.
שם וכמה תהא הדופן טפח, ע' בתוס' אנשי שם לקמן פ"ט מ"א בד"ה וכל שאינו
בר"ב ד"ה וכפישה סל גדול שכובשים בו הזיתים לכומרן והוא מחזיק מי סאה או יותר כו', ע' בבועז לקמן מ"ז סי' ח' ובמשנ"א פי"ב מ"א.
מ"ז כשם שמצילין מבפנים כך מצילין מבחוץ כו', ע' במשנה אחרונה דפרקין סוף מ"ה.
שם טומאה תחתיה כלים שבכפישה טהורים. ע' במשנ"א דפרקין מ"ג.
שם קורה שהיתה נתונה מכותל לכותל וקדרה תלויה בה טומאה תחתיה כלים שבקדרה ר"ע מטהר וחכמים מטמאין, ע' בתפא"י לקמן פ"ט סי' נ"ב.
בר"ב ד"ה על יתדות. אבל בכותל חצר וגינה שלא נעשה לאהל לא תחשב הכפישה אהל להפסיק, ע' בפרקין ריש מ"ו ובמשנ"א שם.