אור ברסלב
אור הישר (זרעים) תרומות › פרק שלישי

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

תרומות · פרק שלישי

פרק שני

מ"א התורם קישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצאת סרוח תרומה ויחזור ויתרום. וכ' הר"ב בשוגג איירי כו', ע' קרן אורה ליבמות פ"ט ע"א ובמחנה אפרים ה' נדרים סי' ג' ובת' מהרי"ל דיסקין קונטרס תק"ע סי' מ"ב.

שם חבית של יין ונמצאת של חומץ אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה אם משתרמה החמיצה ה"ז תרומה כו', ע' ראבי"ה לברכות סי' ק"ד ובס' המכריע דפוס לובלין ה' שבת סי' י"א ובחזקה רבה חי"ד סי' ל"ד ענף ט"ז.

שם אם ספק תרומה ויחזור ויתרום הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה ואין חייבין עליה חומש וכן השניה. ע' ווי העמודים לס' יראים סי' קע"א ובשעה"מ פ"ה הכ"ד מה' תרומות.

מ"ב נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן נפלה שניה למקום אחר אינה מדמעתן נפלו שתיהן למקום אחד מדמעות כקטנה שבשתיהן. ע' חוות דעת ר"ס קי"א.

מ"ג השותפין שתרמו זה אחר זה ר"ע אומר תרומת שניהם תרומה וחכ"א תרומת הראשון תרומה כו'. ראיתי בס' תורת זרעים דתלי כאן דעת ר"ע עפ"מ דמשמע ליה מהא דסוף מעילה דר"ע סבר אין ברירה כו' ע"ש, ונעלם ממנו לשעה מש"כ בתוס' סוטה י"ח ע"א לדייק מהאי סוגיא גופה דסוף מעילה דר"ע אית ליה ברירה ע"ש, ומלבד זה איך נוכל לקבוע מסמרות בדעתיה דר"ע כיון דבתמורה י"ג נשתנית הגרסא בדעתיה גופיה כדהביא הר"ש הכא והכ"מ פ"ד ה"ח מה' תרומות ע"ש.

מ"ד בד"א כשלא דבר אבל הרשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום תרומתו תרומה. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ק"מ ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתי"ד.

שם הפועלים אין רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמאין את הגת מיד, ע' בת' עונג יו"ט סי' ק"ט.

מ"ה האומר תרומת הכרי זה בתוכו ומעשרותיו בתוכו תרומת מעשר זה בתוכו ר"ש אומר קרא שם וחכ"א עד שיאמר בצפונו אז בדרומו. והנה בירושלמי קאמר עלה ר' יוסי בר בון בשם ר' יוחנן אתיא דר"ש כב"ש כמה דב"ש אמרין קדשו מדומעין כן ר"ש אומר קדשו מדומעין. פי' דלא בעינן שיריה ניכרין. וקשה בשלמא בהא דקאמר בירושלמי לקמן פ"ד ה"ד גבי המרבה בתרומה אתיא דר"א כב"ש כו', אפשר דהתם מוכרח לאמר הכי, או משום דר"א שמותי הוא מתלמידי שמאי וע' תוס' נדה ד"ז ע"ב, משא"כ הכא מאי דוחקיה דר' יוחנן לאוקים מילתיה דר"ש כב"ש במקום דב"ה חלוק עליו. הלא אפ"ל כדאוקמינן בעירובין ל"ז ע"ב דר"ש קאמר הכי משום דאיכא סביביו ואיכא שיריים ניכרין, ועמש"כ בחידושי לקמן פ"ד מ"ה.

מ"ו המקדים תרומה לבכורים מע"ר לתרומה ומע"ש לראשון אע"פ שהוא עובר בל"ת מה שעשה עשוי שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר. הנה אהאי עובר בל"ת דתני במשנתנו איפלגו ר' יוסי ב"ר חנינא ור' יוחנן בירושלמי, לריב"ח היא ל"ת גמורה למלקות ולר' יוחנן אינו לוקה ע"ש, והשתא אביי ורבא ריש תמורה דס"ל לתרווייהו דלקי בע"כ דס"ל כריב"ח, וע' בגה"ש ובמראה הפנים לירושלמי דפרקין ובמש"כ בחידושי לתמורה ד"ה ע"ב וע"ע בסה"מ ל"ת קנ"ד ובגבורת ארי ליומא ד"ח ע"ב.

מ"ז ומנין שיקדימו הבכורים לתרומה זה קרוי תרומה וראשית וזה קרוי תרומה וראשית כו'. וכ' במשנה ראשונה תרומה דנקט הכא בכדי נקטיה דלא הו"ל למימר אלא זה וזה קרויין ראשית וי"ל כו' ע"ש, ולדעתי נראה דאגב אורחיה אשמעינן תנא דמשנתנו דבכורים איקרו תרומה ואע"ג דתרומה לא איקרו בכורים כדכ' התוס' במנחות ט"ו ע"א בד"ה לחם ע"ש, דכל דרשת ותרומת ידך אלו הבכורים דאשכחן כמה פעמים בש"ס אבל לא בשום משנה אלא הכא בדרך רמז דבכורים קרוי תרומה כנ"ל. וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' דף ק"ג ע"א.

מ"ח המתכוין לאמר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה כו' לא אמר כלום עד שיהא פיו ולבו שוין. ע' בחידושי הרשב"א לקידושין ד"ג ע"א ובמש"כ בחידושי לתמורה ד"ז ע"א וע"ע בת' אבקת רוכל סי' קע"ו ובת' ריקאנטי סי' תקל"ה ובס' אור גדול סי' ל"ו ל"ז ובמפרשי המשנה סוף טבול יום.

שם עולה ואמר שלמים שלמים ואמר עולה כו', ע' בת' הרשב"א סי' תרצ"ט ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקפ"ו ובת' פנים מאירות ח"א סי' נ"ג ובת' בית דוד סי' י"ג.

מ"ט הנכרי והכותי תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש. עי' כפתור ופרח פ"ד.

שם ר' יהודא אומר אין לנכרי כרם רבעי וחכ"א יש לו, ע' אור זרוע ח"א סי' שכ"ו.

שם תרומת העכו"ם מדמעת וחייבים עליה חומש ור"ש פוטר, הנה אופן פלוגתתם אי פליגי בתרומת גורנו או בגוי שלקח מפירות ישראל עי' בירושלמי ובמה שהאריך בזה בת' ר"ב אשכנזי סי' א'

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה