אור ברסלב
אור הישר (זרעים) תרומות › פרק ראשון

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

תרומות · פרק ראשון

תרומות

מ"א חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו נכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ק"מ ובדורש לציון דרוש ז' ובכפתור ופרח פי"ח.

והנה באור זרוע ה' תפילה סי' צ"ט הוכיח דשכור מברך דאל"ה הו"ל ל למיחשב במשנתנו שכור ומטעם דאינו יכול לברך ע"ש. והוא פלא הלא בפרקין מ"ו חשיב שכור בין אלו דאם תרמו תרומתן תרומה, ולכתחילה לא יתרום מפני שאינו יכול לתרום מן המובחר וכתיב מכל חלבו את מקדשו ממנו כמבואר שם בירושלמי, ושם גופה בעי ר' זעירא קומי ר' איסי שכור מהו שיברך ופשיט ואכלת ושבעת וברכת ואפילו מדומדם ע"ש, ובכלל איך בעי באו"ז למפשט דשכור משום דאינו יכול לברך לכן לא תיהוי תרומתו תרומה הרי חזינן לקמן שם בהדיא דאלם ערום ובעל קרי דאין תורמין לכתחילה מפני הברכה ואפ"ה בדיעבד תרומתן תרומה, ובע"כ דברכות אינן מעכבות את התרומה ע"ש וצע"ג, וע"ע באור זרוע ריש ה' שחיטה ובאור שמח פ"ג ה"ד מה' אישות ובעונג יו"ט סי' צ' ובת' שיבת ציון סי' ד'

מ"ב חרש שדברו בו חכמים בכ"מ שאינו לא שומע ולא מדבר. ע' בס' המקח לרב האי גאון שער ג'.

מ"ג קטן שלא הביא שתי שערות רי"א תרומתו תרומה ר' יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה משבא לעונת נדרים תרומתו תרומה. ע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' בחקותי סי' קט"ז אות ג' ובס' המכריע חאה"ע סי' יו"ד דפוס לובלין.

מ"ד אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרמו בש"א תרומת עצמן בהם ובה"א אין תרומתן תרומה. והנה אע"ג דפלוגתתם הכא היא בתורם משאינו גמור על הגמור. מ"מ אגב אורחיה שמעינן דלב"ש לא בעינן ראשית ששיריה ניכרין, כדדייק בירושלמי לקמן פ"ד ה"ד גבי מרבה בתרומה, ועמש"כ בחידושי שם וע"ע בס' משנה אחרונה לטהרות פ"ט מ"ד ובדורות הראשונים ח"א כרך ג' דף ק"ה ע"א.

מ"ה אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר ולא ממע"ר שנטלה תרומתו ולא ממע"ש והקדש שנפדו ולא מן החיוב על הפטור כו'. ע' בת' ראבי"ה סי' קס"ז ובס' מבית מאיר ח"ג סי' א' וסי' ד'.

שם ולא מפירות הארץ על פירות חו"ל ולא מפירות חו"ל על פירות הארץ ואם תרמו אין תרומתן תרומה, ע' ספרי פ' קרח פיסקא ק"כ ובמשך חכמה שם בפסוק אשר ירימו בד"ה שם פסקא ק"כ.

תוי"ט ד"ה ולא ממע"ש, פי' הר"ב שהקדימו בשיבלים וכך כ' הר"ש ותימה לי מנין דהא במע"ר קראי דרשינן ברפ"ז דברכות ואולי מסברא מפני ששם מעשר אחד הוא, ע' ווי העמודים לס' יראים סי' קע"ב אות ד' ואות ז'.

מ"ו חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה. ע' ראב"ן סי' שכ"ח ובמש"כ בחידושי ריש מכילתין וע"ע בת' הגרע"א סי' כ"ט ל' ל"א ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ב' ובת' שיבת ציון סי' ד' ובת' באר יצחק חח"מ סי' ה' וע"ע בת' פמ"א ח"א סי' ע"ד.

מ"ז אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול כו'. ע' כפתור ופרח פי"ח.

ר"ש ונראה דל"ל לאבא אלעזר בן גומל קלקול במרבה במעשרות דהא מע"ר נמי איתקוש כדאמר בפרק בתרא דבכורות ולא משכחת לה אלא במעשר עני ומע"ש דהנהו לא איתקש כו', ע' ווי העמודים לס' יראים סי' קע"ב אות ד' ואות ז'.

מ"ח אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכים כו' ופי' בשנו"א זיתים העומדים לכתוש וענבים העומדים לדריכה ע"ש. לכאורה הלא סתם משנה ר"מ היא כדאמרינן בסנהדרין פ"ו ע"א, ואיהו הלא ס"ל בשבועות מ"ג ע"א ענבים עומדות ליבצר כבצורות דמיין ע"ש, הלא דדעתו הוא דהעדר פעולת האדם לשעה לא נחשב לחסרון משום דעומד לכך וכנעשה דמי. ומדוע לא נחשוב גם הכא הזיתים העומדים לכתוש והענבים העומדים לדריכה ככתושין ודרוכין, די"ל דדין זה דגבי תרומה נוסד על הכתוב כדגן מן הגורן דדרשינן בספרי פ' קרח פיסקא קכ"א כדגן מן הגורן מן הגמור מכן אמרו התבואה משתמרח והיין משתקפה והשמן משירד לעוקה ע"ש.

מ"ט ותורמין שמן על זיתים הנכבשין ויין על ענבים לעשותם צמוקים כו' ע' ש"ך יו"ד סי' של"א ס"ק צ"א ובמראה הפנים לירושלמי דשילהי פרקין ד"ה א"ר יוחנן ובת' משיב דבר ח"ב סי' כ"ד.

מ"י אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו כו' ע' אור שמח פ"ה ה"ד מה' תרומות.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה