אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן
מעשרות · פרק ראשון
מ"א כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל ונשמר כו', וכ' הר"ב זרעך המיוחד לך פרט להפקר ובתוי"ט הביא מקרא דובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא הפקר שידך וידו שוין. ע' מה שהאריכו בזה בטו"א לר"ה ט"ו ע"א ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ג. שם וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל, ע' משנ"א עוקצין פ"ג סוף מ"ד. בר"ב ד"ה כלל, שאלו אינן אוכל אע"פ שהן נאכלים ע"י הדחק ואינם חייבים במעשרות, ע' במשנ"א עוקצין פ"ג סוף מ"א. מ"ב מאימתי הפירות חייבות במעשרות התאנים משיבחילו כו'. אע"ג שהם עדיין במחובר ואיזה חלות חיוב שייך בהן, רק נ"מ אם רוצה לתלושן חל עליהן מאז חיוב מעשרות כדכ' בס' מבית מאיר ח"ג סי' ב' וע"ע במפרשי המשנה עוקצין פ"ג מ"ו. שם הענבים והאבשים משהבאישו, ע' בת' שדה יצחק סי' ג'. שם התמרים משיטילו שאור, ע' במשנ"א עוקצין פ"ג מ"ז ד"ה כפניות. מ"ג התלתן משתצמח התבואה והזיתים משיכניסו שליש. ע' רש"י ר"ה י"ב ע"ב ובטורי אבן שם ובתוס' וטו"א שם ד"ח ע"א ד"ה סמוך לגמרו. מ"ד החייב בשקדים המרים פטור במתוקים והחייב במתוקים פטור במרים. הנה בשבלי הלקט סי' ק"ס כ' בשם רבינו ישעיה זצ"ל דמשנתנו איירי רק בחיוב ופטור דמעשר ומשום דלאו גמר פירא הוא אבל לענין ברכה אפילו קטנים בעודן לחין מברכין עליהן בורא פרי העץ, וע"ע בת' הרשב"א סי' תכ"ח וברא"ש לברכות פ"ו סי' ג'. מ"ה ירק הנאגד משיאגד אם אינו אוגד עד שימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקט כל צרכו כו'. ע' בס' חזון איש לשביעית סי' א' ס"ק י"ט וע"ע ר"ש דמאי פ"ג מ"ב.
שם בד"א במוליך לשוק אבל במוליך לביתו אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו, ע' בת' הרשב"א סי' שס"א ובס' מבית מאיר ח"ג סי' ל"ג וע"ע במפרשי המשנה למכשירין פ"ב מ"י.
מ"ו התבואה משימרח ואם אינו ממרח עד שיעמיד ערימה. ע' בת' הרשב"א סי' שס"א.
מ"ז השמן משירד לעוקה אע"פ שירד נוטל מן העקל ומבית הממל ומבין הפסים ונותן לחמיטה ולתמחוי אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן מרותחין ר' יהודא אומר לבל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. הנה משנה זו מתאמת עם משנתינו דשבת מ"ב לענין דיני כלי ראשון וכלי שני, ובירושלמי דהכא גרסינן הכל מודים בכלי שני שהוא מותר מה בין כ"ר מה בין כ"ש א"ר יוסי בי רבי בון כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת א"ר יונה כאן וכאן אין היד שולטת אלא עשו הרחקה לכלי ראשון ולא עשו הרחקה לכלי שני, ובשבת ד"מ אשכחן דרבי הורה הלכה למעשה טול בכלי שני ותן, וע' ט"ז יו"ד סי' צ"ד סק"א ובש"ך שם סי' ק"ה סק"ה ובמג"א סי' שי"ח ס"ק כ"ח ובסי' תמ"ז סק"ט ובביאור הגר"א א שם ס"ק י"ז ובת' מנחת ברוך סי' י"ב.
מ"ח העגול משיחליקנו מחליקין בתאנים ובענבים של טבל ר' יהודא אוסר המחליק בענבים לא הוכשר כו'. ופירשו הר"ש וכל המפרשים דכל המחליקין דקתני במתניתין הכל קאי על עגול דפתח ברישא ע"ש, אולם רש"י בשבת קמ"ה ע"א מפרש נחתום המחליק פני ככרותיו בענבים שסוחט המשקה על הככר ע"ש ויל"ד טובא מדוע נאיד רש"י מפי' המפרשים במשנה על אתר, שהוא דבר הלמד מעניינו דאיירי ברישא דמשנתנו בעגול, ובאופן דלפירש"י צריך להוסיף תנאי שהככרות נלושים במי פירות כדכ' שם על הגליון ע"ש וצ"ע.