אור ברסלב
אור הישר (זרעים) מעשר שני › פרק שני

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

מעשר שני · פרק שני

פרק ראשון

מ"א מע"ש נותן לאכילה ולשתיה לסיכה כו'. ע' תוס' ע"ז ס"ב ע"ב ד"ה העלה ובראב"ן סי' י"ח.

שם זה הכלל כל ששבחו ניכר השבח לפי חשבון וכל שאין שבחו ניכר השבח לשני, ע' ברמב"ם ומפרשים פ"ג הי"ד מה' מע"ש ובאור שמח שם.

מ"ב ר"ש אומר אין סכין שמן של מע"ש בירושלים כו'. ע' אור שמח פ"ג ה"י מה' מע"ש

מ"ג תלתן של מע"ש תאכל צמחונים כו'. וכ' הרמב"ם בפיה"מ שיאכלו כשהן לחין כמו ירקות ואין מותר לו להניחם שיתביישו כי אם נתיבשו לא יהיו ראויות לאכילה כו', והנה סתר א"ע בזה ממש"כ בחיבורו פ"ב הי"ד ממע"ש. והראב"ד חלק עליו ומפרש בפיה"מ ברמב"ם דהכא, וע"ש מה שהאריכו המפרשים, וע"ע במראה הפנים ובהכרעת הגר"א ז"ל בשנו"א,

מ"ד ושל תרומה בש"א שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובה"א שורין ושפין ומאכילין בטומאה שמאי אומר יאכלו צריד ר"ע אומר כל מעשיהן בטומאה. ולשון הרמב"ם פי"ב ה"ז מה' תרומות התלתן והכרשינין של תרומה הואיל ואינו מאכל אדם ה"ז מותר לעשות כל מעשיהו בטומאה ואינו נזהר אלא בעת שרייתן במים שאם שרה אותם בטומאה הרי טימא אותו בידים אבל אחר השרייה אינו נזהר לא בעת ששף הכרשינין ולא בעת שמאכילן לבהמה לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ, וכ' הכ"מ דראשית דבריו הוא כב"ה ומאי דמסיק לפיכך כו' הוא כר"ע ותמה למה פסק כר"ע לגבי חכמים הא קיי"ל כר"ע מחבירו ולא מחביריו כו' ע"ש, ולפ"ד בלא"ה קשה אם ברישא פסק כב"ה מה מקום לכתוב בסוף דבריו לפיכך אחרי דזהו רק אליבא דר"ע.

לכן נלע"ד דמה שאמר לפיכך קאי על מה שהניח בראשית דבריו ההנחה הואיל ואינו מאכל אדם ה"ז מותר לעשות כל מעשיהן בטומאה, ועלה מסיק דכיון דלאדם נאכל רק ע"י הדחק, משו"ה אע"ג דלכתחילה צריך להיות נזהר בעת שרייתן במים מטומאה, מ"מ כיון דלא שכיח שיהיו נאכלין לאדם להכי לא גזרו בזה אפילו לב"ה, ולפ"ז כל דבריו הם אליבא דב"ה.

מ"ה מעות חולין ומעות מע"ש שנתפזרו מה שלקט לקט למע"ש עד שישלים והשאר חולין אם בלל וחפן לפי חשבון כו'. ע' מקור חיים ה' פסח סי' תס"ז סק"ג ובת' באר יצחק חא"ח סי' י"ב וע"ע בת' הר"ן סי' יוד.

שם זה הכלל המתלקטים למעשר שני כו', ע' במשנה אחרונה לנגעים רפ"ט.

מ"ו סלע של מע"ש ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות כו'. ע' תוס' ב"מ מ"ה ע"א ד"ה לפלוג בסלעים ובפני יהושע שם נ"ה ע"ב.

מ"ז בש"א לא יעשה אדם את סלעיו דנרי זהב וב"ה מתירין. הנה בירושלמי הכא נקטו דפלוגתתם היא בכסף דקרא אי אמרינן כסף ראשון ולא כסף שני וא"כ איפלגי בדאורייתא, והוא כלישנא אחרינא בבבלי ב"מ מ"ה ע"א, אבל לפי המסקנא שם אמרינן דהוא מדרבנן דב"ש סברי גזרינן שמא ישהה עליותיו וב"ה לא גזרי ע"ש, ובמשנתנו נקטו המפרשים דהוא מדרבנן, ונ"מ דאי הוא דאורייתא לא מיתפסי החליפין בקדושת מעשר למאן דאסר ולמאן דס"ל כל מה דא"ר ל"ת אעל"מ, אבל אי רק מדרבנן אז תפסי בקדושת מעשר עכ"פ מה"ת, וע"ע במראה הפנים בסוגיין.

מ"ח הפורט סלע ממעות מע"ש בש"א כל הסלע מעות ובה"א שקל כסף ושקל מעות כו'. ע' בת' מהרי"ק סי' צ"ה.

מ"ט הפורט סלע של מע"ש בירושלים בש"א כל הסלע מעות ובה"א שקל כסף ושקל מעות. ע' תוס' ב"מ מ"ה ע"א ד"ה בכל הסלע ובשטמ"ק שם.

מ"י מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים מניח את הסלע ואומר מה שהטהורים שותים סלע זו מחוללת עליו נמצאו טהורים וטמאים שותים מכד אחד. ע' בת' עונג יו"ט סי' צ"ג.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה