אור ברסלב
אור הישר (זרעים) חלה › פרק שני

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

חלה · פרק שני

פרק ראשון

מ"א פירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבים בחלה יצאו מכאן לשם ר"א מחייב ור"ע פוטר. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קל"ב ובס' יראים ר"ס קפ"ג ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"א הכ"ב מה' תרומות.

מ"ב עפר חו"ל שבא בספינה לארץ חייבים במעשרות ובשביעית א"ר יהודא אימתי כזמן שהספינה גוששת. ע' כלכלת שביעית לגיטין סי' ג' ובת' בית דוד סי' א'.

שם עיסה שנלושה במי פירות חייבת בחלה כו'. ע' בתשובת הרשב"א ח"א סי' תס"ד ובאור זרוע ח"א סי' תשס"ח ובאור שמח פ"ו הי"ב מה' וע"ע בת' הרא"ש כלל ב' סי' י"ד ובשעה"מ פ"ו מה' ברכות ובמשנ"א טבו"י פ"ג מ"ד.

מ"ג האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה כו' ע' באור זרוע ח"א סי' ע"ט ובת' פמ"א ח"א סי' ע"ד.

שם מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה ור"ע אומר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין כו', ע' אור שמח פ"ח הי"א מה' בכורים ובעונג יו"ט סי' קי"ד.

מ"ד העושה עיסתו קבים ונגעו זב"ז פטורה מן החלה עד שישוכו רא"א אף הרודה ונתן לסל הסל מצרפן לחלה. ע' בס' התרומה ה' חלה סי' פ"א ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' שכ"ב.

שם בר"ש כדאיתא בירושלמי דפרקין דבר שהוא מקפיד על תערובתו אין הסל מצרפן כו', ע' ר"ש מע"ש פ"ג מי"ג ובאור זרוע ה' פסחים סי' רנ"ו ובתרומת הדשן סי' קפ"ט.

מ"ה המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן העיסה עצמה חייבת בחלה כו'. ע' בת' עונג יו"ט סי' ל"ט.

מ"ו חמשה רבעים קמח חייבין בחלה הם ושאורן וסובן ומורסנן כו'. ע' בת' הרשב"א ח"א סי' תס"א וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' פי"ז.

שם ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורין, עמש"כ בחידושי לזבחים ק"ה ע"ב.

מ"ז שיעור החלה אחד מכ"ד העושה עיסה לעצמו והעושה למשתה בנו א' מכ"ד כו'. ע' בס' יראים סי' קפ"ג.

מ"ח ר"א אומר נטלת מן הטהור על הטמא כיצד עיסה טהורה ועיסה טמאה נוטל כדי חלה מעיסה שלא הורם חלתה ונותן פחות מכביצה באמצע כדי שיטול מן המוקף וחכמים אוסרים. והנה הר"ש הביא סוגיא דסוטה ד"ל ע"ב דמסיק דפלוגתייהו היא דר"א סבר מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י וחכמים סברי דאסור ע"ש, וקשה לפ"מ שהביאו התוס' בשם הירושלמי בביצה ל"ד ריש ע"ב דמשום דר"א שמותי הוא מתלמידי ב"ש להכי הוא מוכרח לעמוד בשיטתייהו ע"ש וא"כ איך מוקמינן דר"א ס"ל מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י הלא ב"ש ס"ל במשנה דמאי פ"ו מ"ו דאסור כדמפרש הרמב"ם בפיה"מ שם וצ"ע כעת, וע"ע בת' הרשב"א ח"א סי' תתל"ד ובראב"ן סי' נ"ד ובת' ראבי"ה סי' קס"ו ובמפרשי המשנה טבו"י פ"ד מ"ב. פרק שלישי מ"א אוכלין עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים כו' ע' בת' ראבי"ה סי' קס"ה ובאור זרוע ח"א סי' רי"ז. שם האוכל ממנו חייב מיתה כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה, ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ח ה"ו מה' בכורים. מ"ב נדמעה עיסתה עד שלא גלגלה פטורה שהמדומע פטור ומשגלגלה חייבת. ע' בת' הגאון מהרי"ל דיסקין בחלק הכתבים סי' ק"ד. שם נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה ומשגלגלה תעשה בטהרה. והנה בנדה ד"ו ע"ב מפרשינן דעד שלא גלגלה תעשה בטומאה משום דחולין נינהו ומותר לגרום טומאה לחולין שבא"י ע"ש ולפ"ז מתאים שפיר סתמא דמשנתנו הכא עם דעת ב"ה במשנה דמאי פ"ו מ"ו ע"פ פי' הרמב"ם שם ע"ש. אולם עפ"ז בלתי מובן קצת סוגיא דסוטה ע"ב דאוקי לפלוגתא דר"א וחכמים אי מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י ע"ש. הלא ב"ש במקום ב"ה אינה משנה כדאמרינן בברכות ל"ו ריש ע"ב ובש"מ. וכה"ג פריך הש"ס בשבת מ"ב ע"א לימא ר"ש בן מנסיא דאמר כב"ש וכן שם קל"ה ע"א ר"א הקפר טעמא דב"ש אתא לאשמעינן וכה"ג בר"פ הגוזל קמא ע"ש וצ"ע, וע"ע בנועם ירושלמי תרומות פ"ה ובאור זרוע ה' חלה סי' רי"ז ובגבורות ארי ליומא ד"ח ע"ב. מ"ג הקדישה עיסתה עד שלא גלגלה ופדאתה חייבת ומשגלגלה פדאתה חייבת הקדישתה עד שלא גלגלה וגלגלה הגזבר ואח"כ פדאתה פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה. ע' בירושלמי כאן ובנועם ירושלמי פאה פ"ד ובת' שבות יעקב ח"א או"ח סי' י"ז.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה