אור ברסלב
אור הישר (זרעים) חלה › פרק רביעי

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

חלה · פרק רביעי

פרק שלישי

מ"א שתי נשים שעשו שני קבים ונגעו זב"ז אפילו הם ממין אחד פטורין ובזמן שהם של אשה אחת מין במינו חייב ושלא במינו פטור. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ל"ד וסי' קמ"ה.

מ"ב איזה הוא מין במינו החטים אינו מצטרפות עם הכל אלא עם הכוסמין השעורין מצטרפות עם הכל חוץ מן החטים כו'. ע' ירושלמי דמכילתין לעיל פ"א ה"א ובתוס' מנחות ד"ע ע"ב ד"ה תנא ובאור זרוע ח"א סי' רי"ד וע"ע תוס' פסחים ל"ה ע"א ובלח"מ רפ"ג מה' ברכות.

מ"ג שני קבים וקב אורז או קב תרומה באמצע אינן מצטרפין כו'. ע' ה' חלה להרמב"ן וברי"ט אלגזי שם אות י"ט ובת' הרא"ש כלל ב' סי' ב'.

מ"ד קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה ר' ישמעאל אומר יטול מן האמצע וחכמים אוסרין. הטעם מבואר בירושלמי ומובא בר"ש ועמש"כ בזה בלבוש ובש"ך סי' שכ"ד ס"ק מ"ז.

מ"ה שני קבין שנטלה חלתו של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו חזר ועשאו עיסה אחת ר"ע פוטר וחכמים מחייבין כו'. הנה הרמב"ם בפ"ז ה"ז מבכורים שינה מלשון המשנה, דהכא קתני חזר ועשאו עיסה אחת. והוא ז"ל כתב וחזרו ונגעו זו בזו ע"ש. וקשה נגיעה זו מה טיבה, וברדב"ז שם כ' דהאי נגיעה זו נשיכה ע"ש, אבל עכ"פ קשה כיון דלפי לשון המשנה עשאו עיסה אחת הרי כבר יצא מגבול נגיעה ונשיכה ביחד, ואם היה פוסק כר"ע אז היה מקום לאמר דלרבותא נקטה דאע"ג דרק נגעו זב"ז מ"מ כיון דבשתיהן איכא השתא כשיעור פוטרת ההפרשה המוקדמת. משא"כ עתה כשהרמב"ם פוסק כחכמים דמחייבין. מה שייך לחייב על נגיעה ואפילו על נשיכה כל כמה שלא עשאו עיסה אחת. וא"כ י"ל דמשנתנו דוקא עשאו עיסה אחת קתני, ומנלן לחייבו אפילו אם רק נגעו זב"ז וצ"ע.

מ"ו בר"ש דהא דנחשדו על המעשר משום דהוו סברי דלא הוי במיתה משום תרומת מעשר דאית בה כל זמן שלא קרא עליו שם מעשר ע"כ, כה"ג ברש"י נדרים פ"ד סוף ע"א וע' בווי העמודים לס' יראים סי' קע"א אות ב'.

מ"ז ישראל שהיו אריסין לעכו"ם בסוריא ר"א מחייב פירותיהם במעשרות ובשביעית ור"נ פוטר כו'. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קל"ב וע"ע חזון איש לשביעית סי' ד' סק"ו ובמשנה אחרונה לאהלות פי"ח מ"ז ובכפתור ופרח רפי"ג.

מ"ח ר"ג אומר שלש ארצות לחלה מא"י ועד כזיב חלה אחת מכזיב ועד הנהר ועד אמנה ב' חלות אחת לאור ואחת לכהן כו'. ע' תוס' חולין ק"ד ע"א ד"ה חלת חו"ל ובס' התרומה ר"ה חלה ובראב"ן סי' נ"ד ובראבי"ה סי' קס"ד וסי' קס"ז ובכפתור ופרח פי"א ור"פ ט"ו.

שם ונאכלת עם הזר על השלחן ונתנת לכל כהן, הנה בר"פ כל הבשר אהא דא"ר יוסף דלא גזרינן העלאה אטו אכילה, קאמר בש"ס ומנא תימרא דלא גזרינן גזירה לגזירה ופשיט ממשנתינו דחלת חו"ל נאכלת לכהן עם הזר ולא גזרינן דילמא שקיל זר מיניה ואכיל דהא אכילה גופה לא מתסרא בה אלא משום גזירת אכילת חלת הארץ ע"ש. וקשה הלא רש"י כתב בביצה ד"ב ע"ב וז"ל והא דאמרינן בכולי הש"ס שאין גוזרין גזירה לגזירה מהאי קרא נפקא ושמרתם את משמרתי עשו משמרת כלומר גזירה למשמרתי לתורתי ולא משמרת למשמרת שלא יעשו גזירה לגזירה ע"ש, ולפ"ז ל"ל בחולין למידק ממשנתינו הכי, ולא מקרא כדפירש"י וצ"ע כעת, וע"ע באור זרוע ח"א סי' תשס"ח.

מ"ט ואלו ניתנין לכל כהן כו'. ע' בת' הריב"ש סי' צ"ד.

שם כרשיני תרומה ר"ע מתיר, וכ' הר"ב ר"ע לטעמיה דאמר בפ"ב דמע"ש דכרשינין כל מעשיהן בטומאה דלא חשיבי אוכל ע"כ. לכאורה יל"ד הלא כמו הכא כן במשנה דהתם לא הוזכר רק כרשינן ואילו ברמב"ם פי"ב ה"ז מה' תרומות כ' התלתן והכרשינין של תרומה כו' ע"ש, וי"ל משום דהרמב"ם פסק כב"ה גם בתרומה של תלתן בפ"ב מ"ג דמע"ש דכל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה, כמו גבי כרשיני תרומה במשנה ג' כמ"כ במ"ד שם, משו"ה כיילינהו כחדא, משא"כ מסדר המשנה במע"ש מ"ד. שפיר פלגינהו משום דבעי למיתני פלוגתייהו דב"ש וב"ה שמאי ור"ע בכרשינין מה דלא פליגי בתלתן. ועמש"כ בחידושי למע"ש שם.

מ"י נתאי איש תקוע הביא חלות מביתר ולא קבלו ממנו אנשי אלכסנדריא הביאו חלותיהם מאלכסנדריא ולא קבלו מהם. ע' בת' ראבי"ה סי' קס"ד וע"ע בס' חזון איש לשביעית סי' ה' סק"ח וע"ע כפתור ופרח פ"י.

מי"א בן אנטיגנוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו. וכ' הר"ש דבירושלמי קאמר מפני שאנשים גדולים היו ויסמכו עליהם ע"כ, ולכאורה מדהצריכו לגזור שלא לקבל גם בדיעבד שלא יבאו להביא גם לכתחילה, מכלל דמצד הדין אם באו תמימים יקרבו כדתנן בתמורה כ"א ע"א והוא דעת ר"ש ע"ש.

והנה בב"ק י"ב ע"ב בסוגיא דנכסים שאין בהן מעילה כו', דאוקים רבינא בבכור בחו"ל ואליבא דר"ש דאמר אם באו תמימים יקרבו, והקשו התוס' אמאי לא קאמר ואליבא דר"ע דאמר לא יקרבו כו' ע"ש. ולפמש"כ אדרבה משו"ה גופה אמר אליבא דר"ש, משום דהלכתא כוותיה כנ"ל, ומזה מוכח דהתוס' ס"ל כהרמב"ם בפ"א מה' בכורות, דפסק כשיטת הבבלי ואליבא דר"ע בתמורה שם. דאפילו אם באו בדיעבד לא יקרבו מצד הדין כדיליף מהיקשא דמעשר ע"ש. וע"ע סה"מ עשה ע"ט ובת' הרשב"א ח"א סי' של"א.

שם יוסף הכהן הביא בכורי יין ושמן ולא קבלו ממנו, בירושלמי מפרש מפני שלא בצרן מתחילה לכך, ע' כ"מ ורדב"ז פ"ב ה"ד מה' בכורים ובת' באר יעקב חא"ח דף כ"ו.

שם אף הוא העלה את בניו ובני ביתו לעשות פסח קטן בירושלים והחזירוהו כו', ע' במעין החכמה דף סמ"ך ע"ב.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה